 |
ישנם הרבה מקרים של טיעונים אפריוריים בפילוסופיה אנליטית.
הטיעון של קריפקי נגד תורת הזהות למשל, שמסתמך על ההבחנה בין מסמנים קשיחים למסמנים לא קשיחים - הבחנה לוגית.
הטיעונים של דיוויד לואיס נגד הרכבה מוגבלת, שמסתמכת על העמימות של הגבלות על הרכבה, ועל הטבע הלא עמום של מספר הדברים בעולם מאידך.
כל הטיעונים שנשענים על צורה של התער של אוקאם - ויש הרבה כאלו בפילוסופיה אנליטית. (התער של אוקאם הוא שיקול שקודם להערכה של עובדות ומעצב אותה, ובמובן הזה הוא אפריורי).
הפרדוקס של נלסון גודמן הוא גם סוג של טיעון אפריורי, משום שהוא מתבסס על אפשרות לוגית, ולא על עובדות ממומשות.
כל טיעוני הניתן-להעלות-על-הדעת (conceivability arguments), ויש מסורת מפוארת של כאלו מאז דיקארט - מסורת שחלחלה לעומק הפילוסופיה האנליטית. אלו הם גם טיעונים אפריוריים.
כל הטיעונים שמתבססים על חוקי לייבניץ - מובחנות הבלתי זהים וזהות הבלתי מובחנים, טיעונים שלרוב תוקפים מטריאליזם.
אי ההיקבעות של התרגום, של קווין, שמבוססת על חוסר האפשרות שלנו לדעת למה דובר השפה מתכוון אליו, גם בהינתן גישה לכל העובדות הנצפות. טיעון הספקן של קריפקנשטיין, שמתבסס על האפשרות הלוגית לעוות את כוונות המשמעות שלנו, כך שעצם היכולת שלנו לדבר באופן משמעותי מוטלת בספק. ועוד ועוד. הרשימה היא ארוכה.
אין שום מובן סביר שבו אפשר לחשוב על אף אחד מהטיעונים הללו כעל טיעונים אמפיריים, או טיעונים שמבוססים על מצב עובדתי קונטינגנטי. כל הטיעונים האלו כוחם יפה בכל עולם אפשרי, ניתן לומר. למזלנו, בניגוד למשתמע מהתגובה שלך, הפילוסופיה עדיין לא פשטה לגמרי את הרגל (:
בכלל, חשוב להבחין בין טיעונים שלמסקנה שלהם יש השלכות על מצב העובדות בעולם, אבל ההנחות שלהם מבטאות שיקולים לוגיים, או שיקולים שנוגעים למבנה השפה (וזה אפריורי לכל דבר בעיני), לבין טיעונים שההנחות שלהן מתבססות על מצבים עובדתיים קונטינגנטיים. האמת שעל טיעונים מהסוג השני קשה לי לחשוב כרגע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש