בתשובה לסמיילי, 08/02/09 1:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערכתי מראש שתתחמק מדיון *אמיתי* איתי, אבל לא שיערתי שתעשה זאת באופן כל כך שקוף ומגושם. התנהגותך מוזרה למדי לנוכח העובדה, שאינך חייב כלל לדון איתי. כן, אני חושב שאני יכול לתת לך מט (גם אם לא בשלושה צעדים בלבד), אבל יכולתי מותנית בכך, שתסכים לשחק איתי בכלל ולפי הכללים המקובלים בפרט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "הכללים המקובלים"? אף פעם לא ראיתי מתדיין שדורש מהאחר שיענה על שאלה עמומה תוך כדי סירוב להבהיר את העמימות... אני לא חושב שאני מתחמק, אני עונה ישירות לשאלה שלך (ולהבדיל ממישהו מסויים, מצליח לעשות את זה בלי לקלל). אני לא חייב לדון איתך, אבל בגלל שאני סקרן, אני רוצה לראות את ה"מט" ... איך תשכנע אותי שאני טועה? תחתים אותי על טופס 10443/31 ואז תראה לי שבאותיות הקטנות אם קוראים אותם בדילוגים של סדרת פיבונאצ'י מתקבל משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתחמק באופן מביך ושקוף לגמרי. בהודעתי הראשונה תגובה 503730 שאלתי אותך שתי שאלות: האחת, האם אתה מוכן לנסות להגדיר מהי "זכות"? השניה, האם אתה מסכים עם הטענה, כי *בהכרח* מול כל זכות עומדת חובה כלשהי? יכולת להתעלם מהודעתי או להשיב, כי אינך מעוניין להתדיין איתי, אבל אתה אבל בחרת *להעמיד פנים*, כאילו אתה מוכן להתדיין איתי, כמתחייב מתשובתך שבתגובה 503733. ומדוע ברור שאתה מתחמק? משום שלגבי שאלתי הראשונה ועל פי "הכללים המקובלים" היו פתוחות בפניך אפשרויותך אלה: לומר, שאינך מוכן לנסות להגדיר מהי "זכות". לומר, שכבר הגדרת מהי "זכות" ולחזור על ההגדרה. לומר, שכבר הגדרת מהי "זכות" ולהפנות אותי להגדרה. אבל אתה בחרת בדרך מתחמקת, בכך שטענת בעלמא, כי כבר הגדרת מושג זה פעמיים, אך לא חזרת על הגדרתך וגם לא הפנית אותי למקום ההגדרה שערכת, לטענתך. והוא הדין לגבי שאלתי השנייה. בפני כל אדם, המתבקש להסכים לטענה *כלשהי*, פתוחות שלוש אפשרויות בלבד (אם הוא רוצה באמת לנסות להשיב עליה): להסכים לה, להתנגד לה או לומר שאינו יודע להשיב עליה. אבל אתה בחרת שוב בדרך מתחמקת, בכך שבמקום לבחור אחת מהתשובות הנ"ל בחרת לשאול אותי שאלות. ולא רק שלשאול שאלות במקום (או בנוסף) למתן תשובות לשאלותיי אינו דבר ראוי, אלא שהשאלות שלך גם מוזרות למדי. שאלת, למשל: "כשאתה אומר "חובה" אתה מתכוון לחובה חוקתית, חובה פיזית, חובה אתית, חובה חברתית או חובה אחרת?", זאת למרות שבשאלתי ציינתי במפורש שאני מדבר על חובה "כלשהי". או, למשל, שאלתך: "איך בדיוק החובה עומדת מול הזכות?". אם *אתה* לא רואה אפשרות כזו - היה עליך להשיב בשלילה על שאלתי. חזרתי וביקשתי ממך בתגובה 503734 ובתגובה 503739 לנסות להגדיר מהי "זכות" ולהשיב על שאלתי השנייה, אבל המשכת להתחמק ולא להשיב. גם הניסיון שלי בתגובה 503741 לכוון אותך, כדי לקבל ממך תשובות ברורות לא הועיל והמשכת לקשקש ולהתחמק. לסיכום - כשתהיה מוכן *באמת* לנהל דיון *באופן הגון וישר*, תודיע לי ואולי אסכים לחדש את הדיאלוג איתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה לקחת את הרעיון שמול כל זכות עומדת חובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לקחתי, שאלתי שאלה. אתה מכיר זכות *כלשהי*, שלא ניצבת מולה *בהכרח* חובה *כלשהי*? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אתה* מכיר זכות שעומדת מולה חובה? אם כן, תן דוגמא והסבר אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בודאי. דוגמא: אל מול זכותי, שתשיב לי את ההלוואה שנתתי לך, עומדת חובתך להחזיר לי את ההלוואה שקיבלת ממני. הסבר: זהו טיבה של הזכות הזו. ******* עכשיו תהיה מוכן להיות קצת נחמד ולהשיב (לפחות לנסות) על שאלתי? (אם אתה רוצה להתדיין איתי, בבקשה ממך תשיב על שאלות שלי כמיטב יכולתך לפני או במקביל לשאלות שאתה מבקש ממני להשיב עליהם. נראה לך הוגן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, האמת היא שחשבתי שאתה מתכוון לזכות וחובה של אותו אדם עצמו. ועדיין אינני מעלה בדעתי שום חובה שעומדת מול זכותי להיכנס, נאמר, למבנה כלשהו הפתוח לציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה אני פה: מול הזכות שאתה מדבר עליה מוטלת (לפחות עליי) החובה למנוע ממך לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לחובה *לא* למנוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא הייתי רואה בזה חובה, כך שעדיין קשה לי לראות למה אתה חותר בעניין של הצבת חובה כנגד כל זכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הסיבה שחזרתי וביקשתי הגדרה של "זכות" ו"חובה", אבל טרם נמצא מי שינסה להגדיר מושגים אלה. אולי תנסה להגדיר "חובה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתי, עדיין, זכות היא משהו שאדם רשאי לעשותו/להימנע ממנו על פי חוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין. אתה מנסה בכך להגדיר "זכות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקן אותי אם אני טועה - נראה לי שאת עניין ה"חובה" הכנסת אתה אל הדיון - אז אולי תפגין הגינות ותגדיר אתה מהי לדעתך חובה, במקום להטיל את המטלה הבלתי צפויה, התמהונית, הזה-מקרוב-באה הזאת - על האלמוני המסכן שלא עוון בו ולא פשע? ובכלל - מה השיטה הזאת של חידונים, שאלוני מס הכנסה, תשאולים סוקרטיים ותוכניות טריוויה? - אולי פשוט תיאות לגלות גם מהי ההגדרה שלך ל"זכות", ותחסוך סבל מיותר מן הציבור ואשתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקננות: "מן הציבור ובן זוגה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי, איזה עניין יש לך לשמוע דעה של אדם בלתי הגון וחסר יושרה, המטיל מטלות תמהוניות. לשיובהר לי עניין תמוה זה, אשקול את בקשתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט מתקשה כבר לעמוד בקרשנדו המתמשך הזה שבמתח הרטורי ההולך ומובנה בקפידה בלוויית הפאוזות המדודות-מדוד-היטב של הבהרה-שקילה-טריה ושאר פטנטים כיו''ב לצורך הגברת הדרמטיות. הרופא המשפחתי הזהיר חמורות כי הדבר עלול להביא עלי אנורקסיה ואפופלקסיה וירקון ושידפון וחידלון וכליון, ועל איש חיקי - חושך ומכת טחורות. ואתה הרי יהודי, אמנם סתם יהודי, אבל בכל זאת - יהודי, ולפיכך - רחמן בן רחמנים. אבל אם נגרעה אצלך מידת הרחמנות ולא אכפת לך שיבואונו כל אלה - לא צריך, בלי טובות, אל תגלה, אנחנו נשרוד איכשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית אצל סתם יהודי הבהרה-שקילה-טריה? הוא לא מבהיר, רק שואל שאלות ושעונים לו הוא שואל עוד שאלות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, ניסוח מבלבל שלי, והתכוונתי בדיוק למה שאמרת. בתגובה 504183 אומר היהודי: "לשיובהר לי עניין תמוה זה, אשקול את בקשתך" - טקטיקת "הבהירי ואשקול" למטרות השהייה (או למטרות הגברת המתח לקראת חשיפת המחבוא שבו הטמין הרוצח את הגופה). זה חוזר על עצמו כמה פעמים עוד לפני כן, במשך הפתיל: ס.י. : שלום ליהודים! אני, המשיח, ירדתי אל הארץ כדי להסביר לכם מה זה הבלה-בלה הזה שאתם מתווכחים עליו כל כך הרבה ובצורה כל כך לא מוצלחת. - יופי, תסביר, לא שחיכינו לך, אבל כולנו אוזן. (סמיילי: בוווווווווווז! אני כבר הסברתי את זה בתגובה..... ובתגובה.....) ס.י. : מול כל בלה-בלה יש ידה-ידה. - מה שתגיד, ג'יזס, אבל מה זה בלה-בלה? לא שאנחנו לא יכולים בלי זה, אבל אמרת שתסביר... ס.י. : מה, לא שמעתם על ידה-ידה? החינוך פה זה משהו מתחת לכל ביקורת! כשאני אהיה שר החינוך תהיה פה סוף-סוף דמוקרטיה מתכווננת-מודולרית-מתכווצת-לפי-הצורך וכבר לא יקרו אסונות חינוכיים כאלה! שיעורי בית: תגדירו מה זה ידה-ידה. - בוקר טוב, אדוננו מורנו ורבנו, עשינו כמיטב יכולתנו והגענו למסקנה המסכנה שנדמה לנו שידה-ידה זה מה שצומח כששותלים בלה-בלה. או להיפך. מה שתגיד. ס.י. : כשיגיע היום ותגדירו לי למה ידה-ידה יכול לצמוח אך ורק בגומה שהשקו אותה בפקה-פקה, ואם אהיה במצב רוח אקסטרה-אקסטרה באותו יום - אשקול את ת/ט/חינתכם הנוגעת ללב ואז אולי אסכים להסביר לכם מה זה בלה-בלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילתי היקרה, כיוון שבניגוד למשיח דנן אני דווקא מצפה ממך לפרשנויות מוצלחות, אשאל אותך (וכל אחד אחר שרוצה להגיב) שאלת אוף-טופיק לסדר הלילה: היאך זה קורה, שבכל פעם מחדש, ברגע פרסום מדגם הבחירות אנשים מתייחסים אליו בקדושה יתרה ושוכחים שהוא מוטה בקביעות? איך הם כבר שמחים שמחה רבה על "נצחונה" של ליבני כשהפער בינה לבין ביבי קטן כל כך, שסיכוייה בתוצאות האמת אפסיים? הלוואי שאתבדה, כמובן, אבל תמיד מעציב אותי כשבשלבים כאלה כבר אומרים "העם אמר את דברו בבירור" - כשרק מחר בבוקר/צהרים נראה מה באמת אמר העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר' דיון 3068. שם השאלה לא תהיה עוף טופיק. בפרט אני כתבי שם את הימורך לתוצאות הסופיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גומות... שותלים... רואים שטו בשבט השפיע עלייך, אכלת הרבה פירות יבשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו*כ*שעונים לו (כלומר, אולי יש לו גם שעונים אחדים, אבל זה עניין אחר). __________ תסו"ש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שבמחי מקלדת הטלת עליי אינספור חובות שלא ידעתי על קיומן, שהרי כעת עליי לחשב איך להימנע, בו זמנית, ממניעתן של אינספור פעולות - קטנות כגדולות - המתבצעות מדי יום בכל העולם, תצטרך לסלוח לי עד עבור ההלם ותקופת ההסתגלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליך להודות למקלדת שלי על שפקחה את עינך, אבל זו המציאות כמדומני. אכן, מוטלות עליך אינספור חובות, שאפילו לא עלה בדעתך להפר אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגיב מתגובה 503834 התרשם, בודאי, בדומה לי - כי הנחת היסוד שבשאלה בסעיף ב' שבתגובה 503730 היא שמול כל זכות ("כלשהי", אם זה נורא חשוב) עומדת חובה ("כלשהי", אם זה ממש קדוש), וכן גם, במידה כלשהי, זו או אחרת - כי אתה עצמך שותף להנחת יסוד זו או לפחות רואה אותה בחיוב-מה. לענות לאותו מגיב - "לא לקחתי, שאלתי שאלה", זוהי, הממ, איך לומר בעדינות? - זוהי זכות - הזכות להתחכם, אני משערת - אבל הזכות הזו, הממ, איך לומר, שלא בתקיפות, או, חלילה, בגסות? - הזכות הזו, זוהי זכות שיהודי בעל מינימום "כלשהו" של יושר אינטלקטואלי - היה מוותר עליה! ועוד לעניין זכויות ושאלת קיומן או היעדרן של חובות: ככל שזכור לי, הזכות לגרד בעמקי עומקיה של האוזן הפרטית (ימנית או שמאלית) היא זכות שאין ניצבת למולה כל חובה. כלומר - אמנם רוב הנהגים הישראלים שמינם זכר נוהגים לתחוב אחת או יותר מעשר אצבעותיהם אל תוך אחת או שתיים משתי אוזניהם ולממש זכות זו הלכה למעשה בפרטיות החמה והאפלולית של רכבם הפרטי, בעומדם ברמזור ובהמתינם לחילופי פרוז'קטוריו של הנ"ל מן האדום לירוק, אך ככל הידוע לי - הוצאת רשיון נהיגה ו/או חידושו התקופתי, וכן גם חובת הוכחת זכריותו של המממש - שתי אלו רשות הנה, ואינן מהוות חובות שהן בגדר תנאים הכרחיים ובל יעבורו למימוש זכות יסוד אנושית זו - זכות הגירוד באוזן הפרטית לנוכח מבטה הצופה של העין הציבורית. כמו כן, אין עומדת בתחום זה חובה כלשהי מצד המדינה, מצד הנהגים או הנהגות הממתינים באותו רמזור, מכוח עליון או מצד שני או שלישי כלשהו לעניין זה. אם טעיתי בנקודה זו - השכילני נא ואחכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי נכון יותר, לסווג את ה"זכות" שלך לגרד את אוזנך כ"חרות" ולא כ"זכות". לא בכדי אני חוזר ומבקש משותפיי לדיון בנושא זה לנסות להגדיר "זכות" ולא לשווא הם עומדים בסירובם לעשות כן. האם את מוכנה לנסות את כוחך ולהוכיח את יתרון הנשים על הגברים? בין כך ובין כך, בודאי שמול "זכות" זו ניצבת חובה אחת לפחות, המוטלת לפחות עליי: למנוע ממך, באיום או בכוח, לגרד את אוזנך, לכשתחפצי לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נראה לי נכון יותר, לסווג את ה'זכות' שלך לגרד את אוזנך כ'חרות' ולא כ'זכות'." אבל עפ"י סלמונד (John William Salmond) ראויות החירויות להיגדר כזכויות, במסגרת הגדרתן הרחבה של האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור התמיהה שלך הוא שחסר "לא" לפני ה"למנוע ממך". היהודי אומר שמול כל זכות של מאן דהוא עומדת חובתו של כל אחד אחר לא למנוע מאותו מאן דהוא מלממש את זכותו, ובכך הוא נותן דוגמא לטענתו המקורית שמול כל שכות עומדת חובה (אני מניח: אחת או יותר, שכן האג'נדה שלו ודאי לא נגמרת באותה "חובה" טריויאלית למדי). לדוגמא: מול זכותו של היהודי להתחזות לפרוטה בחבית עומדת חובתנו להעמיד לרשותו חבית. לכשלעצמי אני מבין קטן למדי בזכויות וחובות, ולפיכך מנסה להסתפק בזכותי למעט צמר גפן באוזן, אבל עלי להודות שאני נכשל שוב ושוב בנסיוני לממש את הזכות הזאת, וחבל. לו היתה לי זכות לקלל בפומבי, היו ריבועי האייל סמוקים כסלק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמתי לב שתמיהתך הופנתה לאלמונית ולא ליהודי. נא לראות את הודעתי הקודמת כמבוטלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להגיד: "מה?? אני לא שומע - יש לי אצבע באוזן" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד, ולא נשאר הרבה ממנו, שאלת שתי שאלות, לאחת עניתי עשרות פעמים בפתיל (שלדבריך קראת אותו) ולשניה אי אפשר להשיב (מסיבות שפירטתי). אדם ''ישר והגון'' היה קורא את הדיון במקום לקלל ומוצא את התשובה לשאלה הראשונה (או, אם אתה רוצה, אתה יכול לחפש בוויקיפדיה או בכל מילון או אנציקלופדיה נורמלית), ומנסח את השאלה השניה באופן שאפשר לענות עליה (במיוחד אחרי שהסברתי לך בדיוק למה אני לא יכול לענות עליה) אבל לא, אתה סתם חוזר על אותה שאלה שוב ושוב ושוב... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |