|
||||
|
||||
חוסר הגיון אינו מעיד בהכרח על קיומו של הקב"ה. שבט היאטמול בגינאה החדשה. כשילד עושה פעולה גברית בפעם הראשונה - כמו ציד, שיט בלגונה וכו' - האחים של האם לובשים בגדי זקנות, ורודפים אחריו ברחבי הכפר תוך שהם צועקים - הוא הצליח! הוא הצליח! |
|
||||
|
||||
לא אמרתי בחיים כזה דבר! במקום לתקוף אותי על שטויות שלא אמרתי תקרא את כל התגובות שלי במאמר הזה ותבין למה אני מתכוון בזה שאני מראה שרבות מהמצוות (מצוות, דרך אגב. לא טקסים משונים וסקרמנטים צבעוניים למיניהם אלא מצוות-צוים יום יומיים משונים שמחייבים את האדם בכל רגע ורגע) חסרות כל היגיון לגבי שבט פרימיטיבי השואף לפתח על עצמו מיתוסים מענינים. |
|
||||
|
||||
יש ערך במיסתורין. לחוסר ההגיון. המצוות יכולות להתפתח כך סתם ללא הגיון, ומקבלות עם הזמן מעמד של מיתוס. לדוגמא, מהו המנהג הזה שכאשר מרימים את ספר התורה וקוראים - וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל וגו', מניפים את הזרת של יד שמאל או ימין? מה הקשר של הזרת לספר התורה? למה לא אגודל? או מה שהכי הגיוני - אצבע? אין לזה סיבה הגיונית. סתם מנהג. מי שעושה את זה אומר בעצם - אני יודע משהו שאתה לא יודע. ואז אתה עושה את זה, כי אתה רוצה להיות בעל הידע. ואז הילד הקטן שלך מחקה אותך, וכך זה ממשיך. והכל בלי סיבה. הרבה מהמנהגים מתחילים כך. וכל זה כמובן בהנחה שאין סיבה. לעיתים אנחנו יכולים לחשוב על סיבה טובה. כמו מה שהצעתי בתגובה אחרת. ודבר אחרון - מצוות הם ריטואלים. טקסים קטנים שאתה עושה כל יום. |
|
||||
|
||||
כלומר, השבט היהודי התכנס, המציא על עצמו מיתוס שהוא יודע שהוא שקרי, הוסיף לכך ציוויים ביזאריים ומוזרים, כולל ציוויים חברתיים שהיו מאד לא מקובלים בתקופה ההיא (היחס לעבד, מונותאיזם, שמיטת חובות,ושאר המצאות דביליות). כלומר, אותו שבט היה מורכב ממטומטמים עם מודעות חברתית גבוהה, והצאצאים שלהם היו כבר סתם מטומטמים. מעניין מאד, תרשה לי לא לקבל את זה. |
|
||||
|
||||
זה לא שהתכנסו להם חבורה של חכמים והחליטו לייסד דת חדשה מהיסוד, עם מערכת חוקים מורכבת. לא טענתי שהשבט היהודי המציא על עצמו מיתוס שהוא יודע שהוא שיקרי. כל מני מסורות מתגבשות להן ביחד עד לכדי דת ממוסדת. אותה דת מתפתחת עם השנים. מהו מיתוס? - אנשים מדברים, מספרים סיפורים. אם יש סיפור שתופס, מספרים אותו שוב. בסוף הוא נכנס לקאנון התרבותי. כך זה גם עובד בריטואלים הטקסיים. (הערה: אם הם היו עם מודעות חברתית גבוהה, זה כבר אומר שסביר שלא היו - כחברה - מטומטמים) |
|
||||
|
||||
תעשה לי טובה, תראה לי עוד דת כזו מוזרה שמתבססת על אירוע התגלותי שקרה לעם שלם שהוא אב אבות המאמינים. מעניין מאד שבנוף האזורי של מיתוסים אליליים וטקסים פרימיטיבים מפתחת לה חברה תוך דור מיתוס מסוג חדש לחלוטין, עם חוקי דת ומוסר חדשים לחלוטין, ששונים לחלוטין מכל הנוף התרבותי בסביבה. |
|
||||
|
||||
מוזר שאתה משווק את המוזרות של היהדות כהוכחה למשהו. מוזר הוא עניין מאוד סובייקטיבי, אתה יודע. אתה יודע? מאחר ואין אפשרות בעיני להתקין סקאלת מוזרות שתהיה אובייקטיבית בעיני כל באי העולם, אני אניח לזה לעת עתה. אני יכול לעומת זאת, להפנות אותך לקרוא על דתות אחרות. אולי תתרשם מרמת המוזרות שלהם בעיניך. ולאחר שתתרשם מרמת המוזרות שלהם אני אשאל אותך מאי רבותא במוזרות? מה מוכיחה מוזרות פרט לעושר הדימיון? בנוסף, אני חייב להזכיר לך שהדת מתבססת על ארוע התגלותי שסופר שקרה. סופר. בנוף האזורי ישנם מיתוסים וטקסים דומים. די אם אזכיר את האכיתו הבבלי ואת האנומה אליש. ההתפתחות באה מאוחר יותר. בזמן התנאים והאמוראים ואילך. |
|
||||
|
||||
לא שיווקתי את המוזרות כהוכחה ליהדות. פשוט הדת היהודית היא הדת היחידה שמבוססת על התגלות לעם, כאשר רק צאצאיו של העם הזה הם היחידים שמחוייבים בדת הזו, מה עוד שלא תיתכן אפשרות של מיתוס שהומצא במכוון, כי אחרת אין הסבר לשלל הציוויים המוזרים. |
|
||||
|
||||
למה ללכת רחוק בזמן. לפני כמה עשרות שנים התכנס אדם אחד והחליט ליצור לו דת. היום ישנה עדה בת 6-7 מליון סיינטולוגיים, התורמים מחלבם, בשרם, זמנם וממונם לקידום אמונתם. המשתתפים בריטואלים אשר מעוגנים בסיפרי קודש קנוניים, ואפילו מוכרים, רחמנא לצלן, על ידי מוסדות חברתיים שונים כשווי ערך לכל דת אחרת. אז, האם יתכן שדביליות חברתית (כפי שאתה קראת לזה) היא עניין של הגדרה גאוגרפית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |