|
אין בכך משהו חריג. ברוב תכניות הפנסיה יורשיו של פנסיונר שנפטר זכאים לתגמולים מקרן הפנסיה. יחד עם זאת לא מדובר בתכנית פנסיה רגילה או בכלל. מדובר בתשלומי ביטוח סוציאלי (נוסח הביטוח הלאומי אצלנו) שהרציונל שלהם הוא שאלו שעבדו עבור פירמות גרמניות בין בשכר ובין בכפייה, בתקופת המלחמה, צברו זכויות ביטוחיות-סוציאליות כמו היו עובדים רגילים לכל דבר. בגלל הנסיבות המיוחדות הזכאים אינם בהכרח אזרחים גרמניים בעבר ובהווה והם רשאים באמצעות תשלום חד פעמי של פרמיה כביכול, ליצור רציפות תשלומים לביטוח הסוציאלי הגרמני כאילו שילמו אותו בכל התקופה שבין עבודתם עד גיל הפרישה. ישראל פרי ואחרים בנו עסק משגשג ע"י כך שהלוו לזכאים את הסכומים הנדרשים ליצירת ה"רציפות הביטוחית". החזרי ההלוואות והריבית עליהן נגבו מכספי התשלומים של הביטוח הסוציאלי הגרמני, כך שהזכאים לא נדרשו לשלם מכספם דבר לביטוח הגרמני. בזמנו, זכור לי שהטענות נגד פרי היו שתנאי ההלוואה והחזריה היו כאלו ש"אכלו" את כל תשלומי הביטוח והזכאים קבלו פרוטות. מאחר ונוכלות מסוג כזה אינה מצדיקה 10 שנים בכלא, אני מניח שבמשפט התגלו דברים גרועים מזה.
|
|