|
אולי אני צריך להסתכל על ההערה ההיא שוב, אבל בכל מקרה הכוונה הייתה שהשיפוט המוסרי הפרטי שלך/של כולם (במידה ואתה שלם איתו) הוא בסדר גמור, גם אם מישהו אחר יטען אחרת.
על כך שאת האמת שלך אתה יכול לנסות להעביר ושאם תבהיר אותה אנשים אולי ימצאו אותה גם אצלם, אין ויכוח. אבל בסופו של דבר זו האמת שלך. היא אינה אי שם בחוץ או במין האנושי בצורה אוניברסלית, היא שלך בהתאם להשפעות התרבותיות-חברתיות, לנתונים האישיים ולמודעות שלך לדברים האלה שמסוגלת להתמיר את ההשפעות בצורה משמעותית.
מכאן שאין הכרח בהגעה להסכמה מוסרית בנוגע לנושאים קונקרטיים, אבל יש הכרח להגיע להסכמה מוסרית על כללי המשחק. כלומר, אין להכריח את השיפוט המוסרי לתבנית כללית, ויש להסכים על מערכת שתכבד שיפוטים מוסריים שונים אך תאפשר פעולה אחידה.
הרבה פעמים השתמשתי במילה מוסרי כמקבילה לשיפוט מוסרי, ולכן היה צורך להבדיל אותה מהאתי.
נכון, אין פה שום דבר חדש. וכן היה מעניין.
|
|