בתשובה לירדן ניר, 29/12/01 9:16
בית משפט עליון של כולנו 50284
God eat God • בתשובה לירדן ניר שבת, 29/12/2001, 20:42
אני אשאל אותך בהתקפה נגדית: אם אין חוק עליו יכול להסתמך בית המשפט, על מה הוא כן יכול להסתמך?? אם על ערכים (סובייקטיביים), הרי שאלו יהיו תקפים רק לאנשים שיקבלו את אותם ערכים. אין לכן משמעות ל "שפיטה" שכזו. לכן אין ברירה אלא להגדיר את פעולתו של בית המשפט באופן לוגי: הכל שפיט. שפיטה היא הכרעה עפ"י החוק. דבר שהחוק אינו מדבר עליו אינו שפיט, כי אינו חלק מ "הכל", למובנינו.
דוגמא: אני, הדמות הוירטואלית God eat God, תובע אותך, הדמות הוירטואלית ירדן ניר, שליפלמת את כל הזרחפליפלים שלי. אני תובע אותך על סך 15,000 זרחפליפלים שמתו בנסיבות המצערות. כעת, כבית משפט, מה תענה לי?
בית משפט עליון של כולנו 50398
ירדן ניר • בתשובה לGod eat God יום א', 30/12/2001, 10:52
אני ברשותך לא אגיש כתב הגנה על ליפלום הזרחפליפלים שלך, כיוון שאין לי מושג מה זה, ואני לא יודע מה ההנחות שלך כאן ולאן אתה חותר‏1.
על מה יכול בית המשפט להסתמך?(?) על חלקי חוק שכן רלוונטיים לעניין, גם אם אין בהם תשובה מוחלטת; ובסופו של דבר, מן הסתם גם הערכים יכנסו לעניין (תחושת צדק אינטואיטיבית, בצירוף שכל ישר, כאלה מין דברים). אלו יהיו תקפים רק לאנשים שיקבלו את אותם ערכים? אלו יהיו תקפים לכל האנשים, אם רק יש מערכת של שוטרים וסוהרים שיתAקפו אותם.
אני לא טוען שזה רצוי - רק שזה המצוי, ושאין בעצם ברירה (אפשר לחוקק עוד ועוד, אבל תמיד ישארו תחומים לא צפויים). מה שאסף שרעבי אמר.
וכעת, האם יש לך הגנה להתקפתי הראשונית (מה, בכל זאת, על בית המשפט לעשות)?

‏1 ואין באמור לעיל כל הודאה. אני לא ליפלמתי, אלה לא היו הזרחפליפלים שלך, ואינך יכול להוכיח כלום.
בית משפט עליון של כולנו 50428
God eat God • בתשובה לירדן ניר יום א', 30/12/2001, 15:10
לא שאלתי כיצד אתה תגיב כנתבע על האשמה, אלא כיצד אתה כבית משפט תגיב לתביעה. אבל אני אעשה את זה בשבילך (מה שיהרוס את כל הקטע בו אתה מוכיח לעצמך את טעותך). בית המשפט יאמר שאין חוק האוסר על ליפלום, ולכן לא יכול לשפוט אותך. אתה, למרות הטבח הנוראי שביצעת, תצא זכאי, ואילו אני אואשם בביזוי בית המשפט, ויתכן שאשלח לבדיקה פסיכיאטרית.

אין מובן לביטוי "חלקי חוק". יכולים להיות חוקים גנריים שיתאימו, עקרונית, לכל מורכבותם של החיים. למשל, "כל פעולה היא חטא". (חוק שאני, כעצל, מעריך מאוד).

מה שהשוטרים והסוהרים יאכפו תמיד יהיו חוקים, גם אם יהיו אלא ציווים ערכיים. מרגע שחוקקו - הם חוקים.

לשאלת הרצוי-מצוי, אזכיר את האנלוגיה לגניבה; העובדה שלעולם לא נבערה מן העולם, לא אומרת שעלינו לשבת בחיבוק ידיים, ולא לנסות לצמצמה. במובן הנידון, המטרה היא חוקים גנריים.

לכן אשאל שוב, על סמך מה ישפוט בית המשפט באין חוק, ומדוע לשם כך צריך ללמוד משפטים: הרי לכך לא נעלה שופט על כל אחד אחר.
בית משפט עליון של כולנו 50430
סתם כליל נאורי • בתשובה לGod eat God יום א', 30/12/2001, 15:24
בהתחשב בכך שלומדי המשפטים לרוב נעשים עורכי דין, אולי כדאי באמת לחפש את שופטינו בציבור אחר?
בית משפט עליון של כולנו 50458
ירדן ניר • בתשובה לGod eat God יום א', 30/12/2001, 19:39
לשאלת הרצוי-מצוי, אזכיר את האנלוגיה לגניבה: הטענה (עליה אנחנו מסכימים) שעלינו לנסות לצמצם את הגניבה, לא אומרת שעלינו לשבת בחיבוק ידיים ולא להתקין מנעולים. במובן הנידון, אני מסכים איתך שעלינו (על מחוקקינו) לחוקק חוקים גנריים; מתוך הכרה בכך שבעתיד הנראה לעין לא נצליח לכסות את כל המקרים, אני חוזר ושואל אותך מה על בית המשפט לעשות.

שים לב שכאשר בית המשפט שלך מזכה אותי מליפלום, הוא *הכריע*, והכריע בבירור לטובתי ולרעתך. כאן זה היה מתבקש, כיוון שהיתה ברירת מחדל ברורה: אתה תבעת אותי. לא תמיד ברור מהי ברירת המחדל.

עכשיו, פיתוח. מה דעתך על החוק הגנרי הבא (אני מדבר על חוק היפותטי שייקבע בכנסת ויירשם בספר החוקים): "בתביעה אזרחית מחויב בית המשפט להגיע להכרעה. עליו להסתמך במידת האפשר על החוק המפורש; במידה שאין בכך בסיס מספיק להכרעה, יפרש השופט את כוונת המחוקק כמיטב יכולתו; במידה שגם בכך אין די, יכריע השופט על פי הכרתו המצפונית."

אם אתה מקבל אותו, אולי תסכים שדה-פקטו קיים היום חוק כזה, למעשה, אולי בלתי-כתוב?
בית משפט עליון של כולנו 50463
ש''ק ריש • בתשובה לירדן ניר יום א', 30/12/2001, 20:03
קיים:

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל." (חוק יסודות המשפט)

למותר לציין שהמילים "מורשת ישראל" הופשטו מכל משמעות שהיא, המילה "היקש" הורחבה עוד יותר כדי לצמצם את ה"מורשת" עוד ועוד, וכל החוק כולו נדחק לשולי ההוויה המשפטית.

אבל ברור שהשיטה המשפטית מכירה בחורים שהחוק אינו מסדיר, ויודעת איך למלא אותם. יש מילה אחת שאני חושד שרק סטודנטים למשפטים מכירים, מתוך אמרתו של שופט ידוע (כל כך ידוע שאני לא זוכר מיהו): "of course judges legislate; but they legislate interstitially." (בינות לחרכים, אם תרצה)
בית משפט עליון של כולנו 50482
God eat God • בתשובה לירדן ניר יום א', 30/12/2001, 21:38
"מתוך הכרה בכך שבעתיד הנראה לעין לא נצליח לכסות את כל המקרים, אני חוזר ושואל אותך מה על בית המשפט לעשות" - פשוט מאוד: אם אין חוק, אין הכרעה. בדיוק כמו במקרה הטבח האיום שביצעת. בית המשפט לא זיכה אותך, הוא דחה את עתירתי על הסף, מה שאמנם היה טוב לך ורע לי (כולל אחים בחלוקים לבנים וכו') אבל לא נעשתה כאן הכרעה.

לגבי הפיתוח: חוק כזה אינו חוקי. ראה את מקבילו: כסף הנכנס למשרד ממשלתי חייבים לעשות בו שימוש. על השר להשתמש במידת האפשר בכסף בדיוק כפי שהכנסת קבעה. במידה שאין בכך בסיס מספיק להכרעה, יפרש השר את כוונת הכנסת כמיטב יכולתו. במידה שגם בכך אין די, יכריע השר על פי הכרתו המצפונית, כולל שילשול הכסף לכיסו הפרטי.

אם אתה מקבל אותו, אולי תסכים שדה-פקטו קיים היום חוק כזה, למעשה, אולי בלתי-כתוב?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות