בתשובה לשי מתל אביב, 28/01/09 21:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אם אתה חושב שיש קריטריונים שצריכים להגדיר מתי ראוי לפסול מועמדים ורשימות, זו אמורה להיות סוגיה משפטית (עם חובת הוכחה) ולא סוגיה שלציבור ולנבחריו מותר להכריע לגביה ע"י גיוס רוב. צוקהרות רטוריות מלאות פאתוס1 שמזהירות את כולם מפני אנשים מרושעים כמוני שחושבים שבל"ד היא מפלגה לגיטימית (גם אם לא מסכימים עם האידיאולוגיה שלה) לא ישנו את זה ש*זה* הנושא שאמור לחלק את האנשים לקבוצת הבעד והנגד ולא זכות בני העם היהודי להגדרה עצמית. ______________ 1 וסתם שקרים ואמירות לא רלבנטיות כמיטב מסורת האד-הומינם העתיקה "לאנשים כאלו יהיה בדרך כלל יותר כבוד לזכותו של העם הטיבטי להגדרה עצמית מאשר לזכותו של העם היהודי". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שי מת"א, גמני סבורה כי בג"צ ברח מהכרעה לפי דיני הראיות (בדיוק לשיטתך). בל"ד - מפלגה לאומנית ערבית לפי הגדרתה היא - סיפקה עילות חוקיות לא מעטות לפסילתה כרשימה לגיטימית בבחירות לכנסת ישראל. שלא כמקרה רע"ם-תע"ל מנהיגיה לא מהססים להצהיר בגלוי (והלשעבר, עזמי בשארה, עם נופך של ריגול חמור ובגידה) על מטרותיה: 1. שלילת הזהות היהודית של המדינה. 2. ביטול חוק השבות. 3. קבלת זכות השיבה. 4. גם במסגרת מדינת כל אזרחיה (לצד מדינה ערבית נטו בגבולות 67') תקוים אוטונומיה תרבותית ופוליטית למיעוט הערבי (שיחד עם מיליוני הפליטים האמורים לשוב לתחום ישראל יהיה לרוב). 5. אימוץ עקרון המוקוואמה מבית מדרשם של נסאראללה וחמאס. כלומר, הצדקת פעולות טרור אישיות (מתאבדים ופיגועים) ואירגוניות (ירי טילים על אזרחים) במסגרת 'ההתנגדות' לכיבוש הציוני על כל ס"מר מאדמת שטח המנדאט הבריטי טרום 48'. גם אם הדבר כרוך באבידות בנפש של שאהידים בעל-כורחם מקרב ערביי ישראל. כמו בפיגועי המסעדה בחיפה והאוטובוס בצפון, או הרג שליש מהאזרחים במלחמת לבנון II. אני דווקא בעדם. הלוואי שכוחם ייגבר במגזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פנה אל בג"צ על מנת לפסול את הרשימה? הפניה לבג"צ היתה הגשת ערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא עתר לבג''ץ בעניין הזה. ההליך היה ערעור בפני ביהמ''ש העליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בעתירה ולא בערעור, והעתירה הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בפועל, במשך השנים, מיטשטשים קוי הגבול שבין ערעור לעתירה, והדבר בא לידי ביטוי מעשי במערכת המשפטית ובייחוד לביטוי לשוני (מבולבל מעט) בדיווחים התקשורתיים. הרבה מאוד ניתן לאמור בנושא זה. כרגע, במגמה לפשט את הדברים ככל שאפשר ובהתעלם מן השינויים שחלו לאורך השנים במערכת המשפטית ובשימוש בשני המושגים: ערעור - ביסודו של דבר, זהו הליך של התנגדות אחד הצדדים להחלטה משפטית ובקשה לשינוי ההחלטה המשפטית *בתוך* מערכת בתי המשפט, עפי"ר במשפט הפלילי. הדבר יכול להיעשות לגבי ההחלטה התקדימית של הכרעת הדין או להחלטה הסופית של פסק הדין ואף של גזר הדין (החלטה על עונש בעקבות הרשעה). כאמור, הערעור מוגש עפי"ר (מכל מקום - עד לשנים האחרונות) מתוך בתי המשפט ולערכאה הגבוהה מזו שבה התנהל המשפט עצמו. לגבי הבלבול הקל הקיים בציבור (ובלשון הדיבור) בין בית המשפט העליון ובג"ץ, ובכן: זה לא כל כך מבלבל - בית המשפט העליון הוא הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר במדינת ישראל, בידיו מרוכזות מספר סמכויות ובתוכן, אכן - גם סמכות בג"ץ. בג"ץ (במסגרת העליון) - בית משפט שעניינו המרכזי עתירות המוגשות ע"י אזרחים או (ואולי בעיקר) ע"י גופים וקבוצות - כנגד מוסדות השלטון, גופים ציבוריים וארגונים בעלי זיקה למדינה ולמוסדותיה. במקרה שלפנינו הוגשו, אם כן, לעליון כבג"ץ, עתירות ע"י בל"ד ורעם-תע"ל, כנגד החלטת ועדת הבחירות המרכזי לפסול את שתי הרשימות מהשתתפות בבחירות. העליון-בג"ץ (וגם חוות דעת של היועמ"ש מזוז) קיבל את העתירות, דחה את החלטת ועדת הבחירות (גוף פוליטי שעל היקף סמכויותיו כבר נמתחה ביקורת - גם כאן באייל) ופסק כי יש לאפשר לשתי הרשימות לעמוד לבחירת הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט מכנה זאת "ערעור בחירות". קצת יותר משנתיים אחרי קבלת הערעור, פרסמו השופטים את נימוקיהם. שום דבר חדש. מישהו ראה את זה בעיתון? נתקלתי בזה במקרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |