בתשובה לידידיה, 25/01/09 6:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחד הדברים המוזרים אצל פייגלין הוא שהוא אומר משהו ובהמשך הוא מוסיף הסתייגות או הסבר שבעצם מבטל לגמרי את מה שהוא אמר, ומבהיר שהוא התכוון להגיד את ההפך (כמו, למשל, זה שהוא תומך בדמוקרטיה, בזמן שהוא מגדיר דמוקרטיה בצורה שתגרום למוסוליני להראות כדמוקרט מובהק, ולינקולן להראות כאנטי דמוקרט). לי זה רק גורם להתייחס אליו בחשדנות מוגברת, ולקחת כל אמירה שלו בערבון מוגבל עד שאני קורא את ההסבר שלו (ואז שוב מתברר לי שהוא התכוון להגיד את ההפך). אני חייב להודות שאני ממש לא מתלהב מהסגנון הזה שנראה לי צבוע (אם כי, להבדיל מרבים הוא לפחות לא משקר). 1. את ההצהרה שלו על התנגדות לריבוי חוקים, הוא מסביר שניה אחר כך כהתנגדות לריבוי חוקים שהציבור לא יעמוד בהם. וזה ממש לא אותו הדבר. 2. אם 80% מהציבור ירצה לחוקק את החוק שמוציא להורג את ה20% שרוצים להגיב באייל בשבת, אז 80% מהציבור ירצה לקיים מדינת הלכה, ואם פייגלין יתמוך בהם, אז גם הוא רוצה לחוקק מדינת הלכה. אני לא יודע איך אפשר להבין את זה אחרת. 3. את ההצהרה שלו: "אם אבחר, אני אניח שהעם בחר בי בדיוק למטרה הזאת" הוא מצהיר בהקשר לחקיקת חוקים דתיים (בהקשר הזה, התנגדות למצעד הגאווה, בגלל שזה מנוגד ל"תרבות של העם", והמטרה של חוקים במדינה דמוקרטית הם לקיים את ה"תרבות של העם", וה"תרבות של העם" היא התורה). אם אתה רואה בזה משהוא שהוא התנגדות למדינת הלכה, אז תסביר לי בבקשה. 3. זה מתחיל ב"בוודאי שלא ... " ונגמר באלא אם כן העם ירצה את זה, ואת זה הוא ידע לפי זה שיבחרו בו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אחד הדברים המוזרים..." אין בזה מן המוזר לגבי הרגילים בפלפול, תלמידי ישיבות שלומדים דרך ויכוח מסוימת יוצאים מתוך נקודת הנחה ששיטתם היא יחידה ומקובלת, ושעובדה זו מקובלת על בן שיחם, הניצחון בויכוח תמיד יהיה בידיו של הוירטואוז, דמיין וויכוח בין שני עורכי דין בנושא: "מי שקרן גדול יותר?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני הבנתי מדבריו שהוא מתנגד גם לריבוי חוקים באופן כללי. אבל זה לא כל כך חשוב. 2. להבנתי, הוא לא מדבר כאן על 80% שרוצים להרוג מגיבים בשבת (לזה אני קורא "חוק קשה") אלא על 80% שרוצים לאסור נסיעה בשבת ("צביון"). מדבריו "בודאי שלא" אני מבין שלא ירצה להוציא להורג בכלל, בלי סייג. 3. המרחק בין מניעת מצעד גאוה למדינת הלכה על כל פרטי הוא גדול מאוד. ברשותך, אמנע מלהמשיך לנתח את ניסוחיו של פייגלין בסרטון. נראה לי שחשבנו עליהם יותר משהוא חשב, ונמאס לי לצפות בו שוב. אקבל עדות שמיעה שלך לגבי הבנה שגויה שלי. באופן כללי, לא רק מראיון זה אלא מהתרשמויות אחרות מהאיש, נראה לי שבשורשו הוא דווקא דמוקרט ליברלי קיצוני, שהחלקים המשפטיים ההלכתיים הקשים הם המציקים לו ושם הוא נדרש לאפולוגטיקה, ולא להפך. במובן זה הוא דומה הרבה יותר לרוב הדתיים המתונים יחסית, ממימד ועד הבית היהודי, מאשר להלל וייס ואחרים. לא הייתי קורא לזה צביעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ''ליברטריאן'' הוא מונח מתאים יותר, אבל אני לא מומחה למדעי המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפולוגיטה היא מילה מוצלחת. הרושם שלי הוא הפוך, ולא הייתי בוחר בו על מנת לבדוק מי מאיתנו צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי בוחר בו כי אני מתנגד גם לחזונו כפי שאני הצגתי אותו. אני מנחש שגם אתה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |