|
||||
|
||||
האם מה שאתה כותב הוא על הסרט וואלס עם באשיר? |
|
||||
|
||||
כן איציק זו דעתי. אין בה שום טרוניה שקשורה בנושא פוליטי, ולמעט אותה פליטת קולמוס שאני נסוג ממנה, יש לה פנייה אישית למדי, שעוסקת באמן עצמו ביחס ליצירתו. אני מזמין אותך להביע דעה אחרת וכל ביקורת על דבריי. |
|
||||
|
||||
זו הסיבה ששאלתי. לגבי הדעה שלך על האספקטים האמנותיים של הסרט אין לי ויכוח וגם לא עם אחרים - גם עם הקוטלים את הסרט. אינני מבין את הביטול שאתה מבטל את החוויה האישית שעומדת ביסוד הסרט. אני מסכים עם הטענות שאין מה לחפש בסרט את הדיוק הדוקומנטרי- למרות שהשיטה של הראיונות יוצרת רושם של יומרה כזאת. חוויות מסוג זה משאירות לא מעט אנשים במצב של PTSD וגם אם החייל לא נכנס למצב של הלם קרב, הוא בד"כ אינו יוצר אותו אדם שהיה לפני כן. חוויות אלו הן חוויות מעצבות. |
|
||||
|
||||
כפי ששרו כבר בלהקה הצבאית: "אבל פניך, נערי, נותרו שונים". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |