בתשובה לדב אנשלוביץ, 23/01/09 7:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יום שישי היום. תנוח. עכשיו נדמה לי (שוב) שאתה חוזר לשיטה האוטמטית: "שצריך לכבוש את כל המקומות שמהם יורים עלינו טילים". למרות שעכשיו ההכללה מוגבלת לטילים קצרי טווח (20-40-60-80 ק"מ?). כלומר, אם מעזה יורים על שדרות (קצר טווח) אז צריך לכבוש אותה, אבל אם יורים משם על תל-אביב אז מספיק להפציץ? אולי אתה מתכוון לומר שצריך לכבוש *כל* מקום שיורים ממנו ---> אם המקום קרוב מספיק. זו התחלה של שיקול דעת. אני הייתי מציע לשכלל את הקריטריון ולומר שצריך לכבוש *כל* מקום שיורים ממנו ---> אם הכיבוש משתלם לנו בשיקלול כל הבחינות: צבאיות, אזרחיות, כלכליות, דיפלומטיות (ואפילו מוסריות, אם נשאר לנו כוח לשטויות). הבעיה עם הקרטריון של "אם המקום קרוב מספיק", היא שגם זה פתרון זמני ונקודתי. כפי שאמרתי. כיבוש ג'נין ושכם ב"חומת מגן" פתר את הבעיה בגנין ושכם, והעביר אותה לעזה. כיבוש עזה יפתור את הבעיה בעזה אבל יעביר אותה למקום אחר. ובגלל שתמיד יש עוד מקומות קרובים, שיטת ה"לכבוש כל מקום שיורים ממנו, אם הוא קרוב מספיק" עלולה להביא אותנו - בשיטת הסלמי - גם לסין. (אני יודע שאתה לא רוצה לעשות את זה. אני רק אומר שהקרטריון הפשטני שלך מוביל לזה). אבל יכול להיות שאתה אומר שלגבי עזה של ינואר 2009, שקלת לא רק "אם המקום קרוב מספיק" אלא את כל השיקולים הנוספים, והגעת למסקנה שבמקרה הספציפי הזה היה ראוי לכבוש את עזה. אני חולק על המסקנה הזו אבל, כפי שאמרתי, היא איננה מגוכחת על פניה. יחד עם זאת (אני מודה), כשהיא באה מפיך קשה לקחת אותה ברצינות. אני שואל מיוסי (דברים שאמר כאן לקיצוני אחר): "אבל הייתי לוקח אותך יותר ברצינות אילו לא היה כל כך קל לחזות את השורה התחתונה של התגובות שלך עוד לפני שקראתי אותם". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשיורים עליך צריך לפתור את הבעיה בדרך הפשוטה ביותר שאפשרית. במלחמת לבנון השנייה היו לחיזבאלה זילזאלים, ואף אחד מהם לא נורה כי כולם הושמדו כולל אחד שנורה בעת שיגורו ונפל במקום. אם חיל האוויר יוכל לפתור את בעית הטילים על תל אביב כפי שפתר את בעית הזילזלים אז לא יהיה צריך בגלל זה לכבוש את עזה, אבל אם במשך חודשים ושנים יפלו טילים על תל אביב וחיל האוויר לא יוכל להתמודד עם הבעיה יהיה צריך לכבוש את עזה בגלל הבעיה בתל אביב. אל תדביק לי את איראן ואל תדביק לי אוטומטיות. בכל מקרה צריך שיהיה שיקול דעת, ועצותיי התייחסו למקרים שכבר חווינו ואנו חווים, שבהם טילים של ממש נופלים ממש זמן רב ואנו לא עושים דבר כי לפתור את הבעיה, ולא למקרים תיאורטיים עתידיים שיהיה צריך לשקול. דיה לצרה בשעתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"דיה לצרה בשעתה". זו הגישה שאני מאמץ. היום לא ירו מעזה. כשיתחילו לירות משם שוב נשקול לגופו של עניין ונחליט. עד אז מדובר ב"מקרים תיאורטיים עתידיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כל הזמן חשבתי שהדיון היה על מבצע ''עופרת יצוקה'' שהיה והסתיים בעזה. אני טענתי שהיה צריך לעשות שם משהו אחר כפי שפרטתי בתגובותיי. אתה הוא זה שניסה כל הזמן להטות את הדיון למקרים תיאורטיים עתידיים, ועל כך עניתי מה שעניתי. אבל אם אתה התדיינת על משהו אחר ולא על מה שהיה בעזה, אולי הייתה כאן אי הבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהתוספת הזאת תעניין אותך. גם אם לא, זה בסדר, כבר מיצינו את הנושא. אבל במישור קצת אחר ... לי היה ברור שאתה מדבר על המבצע המסויים הזה והגעת למסקנה מסוימת לגביו. אני לא מקבל את המסקנה שלך אבל אין לי (ולא היה) לי משהו מעניין להגיד עליה. הביקורת שלי הייתה על הקריטריון שבאמצעותו נימקת את מסקנתך. וכשעוסקים בקריטריונים אז זה תמיד עניין תיאורתי. כלומר, כשמישהו אומר לי "צריך לכבוש את עזה", אני שואל אותו "למה?". אם הוא אומר לי, נגיד, "כי הנשים שם שמנות" - זה נראה לי קריטריון מגוחך. כדי להראות לו שזה מגוחך, אני אשאל אותו "אז מה, גם הנשים בטיבט שמנות אז אתה רוצה לכבוש גם את טיבט?". הוא יכול לומר לי "אני לא מדבר על טיבט אלא על עזה". הוא כמובן צודק. הוא באמת מדבר על כיבוש עזה. אבל הוא מחמיץ את העובדה שגם אני לא מתעניין בטיבט אלא *בסיבה* שבגינה הוא חושב שצריך לכבוש את עזה. ואם הוא לא רוצה לכבוש את טיבט (שנשותיה שמנות), אז יש חשש שהסיבה שהוא רוצה לכבוש את עזה איננה (רק) נשתויה השמנות אלא משהו אחר. אבל אני מסכים שזה קצת תיאורטי מדי ואנחנו כנראה דיברנו על עניין נקודתי ומעשי שאין לו דבר וחצי דבר עם נשים שמנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |