 |
א. אני מבקש להצטרף לדעתך המרומזת.
חושבני שבג"ץ היה צריך לסרב לשחק את התפקיד שהפוליטיקאים ייעדו לו.
ב. אישית אני פחות מתלהב מן מסעיף (3) (תמיכה במאבק מזוין). באוירה הפופוליסטית של ימינו המהות המדוייקת של התמיכה היא שאלה גדולה יותר מן התשובה שמספק הסעיף הנ"ל. באותה מידה של שכנוע הייתי יכול לטעון שמי שמתנגד לגיוס לצה"ל תומך במאבק המזוין של מדינות האויב וארגוני הטרור. אם מישהו מסייע לאוייב מקומו בכלא ויש מספיק חוקים אחרים כדי להבטיח זאת. אין לקשור זאת לזכות הייצוג.
ג. סעיף ההסתה לגזענות רלאבנטי כאן, משום שהוא מסמל את רצונו של המשפט הישראלי לא רק להבטיח את האוניברסליות של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם להשפיע על אופיה. ממא נפשך, אם רוב האלקטורט הישראלי הוא גזעני, מדוע לאסור עליו את הזכות לממש את גזענותו בבחירתו? ברגע שקבעת דמוקרטיה כן, גזענות לא, שומה עליך לקבל את החוקיות של הגבלות נוספות של מרחב הבחירה המותר.
ד. הסעיף הקובע כאן הוא לדעתי הראשון. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מסמל גבול כלשהו של מידת ההתיחסות השלילית המותרת כלפי המדינה שהכנסת מייצגת. מידת הארס והשלילה כלפי מדינת ישראל כפי שהיא מתבטאת בהתנהגותם ואמירותיהם של ח"כים ואישים ערביים (כמו גם של אנשי הימין והחרדים הקיצוניים) חורגת מכל גבול סביר. לטעמי, מותר לחוק/חוקה לומר לאנשים כאלו - עד כאן. אם אלו דעותיכם, לא תוכלו להבחר כנציגי ציבור. אם אלו דעות הציבור שלכם, הוא אינו יכול להחשב כחלק מן הכלל הציבורי.
ה. מטרתם של חברי הכנסת הנבחרים היא לייצג את מגוון הדעות של הכלל הבוחר. את הכלל הזה מותר לסייג בהנחה שחברי בית הנבחרים אינם יכולים להיות שוחרי רעה מובהקים של רוב הציבור.
ו. אני הייתי מציע לבג"ץ להפריד את הקש מן התבן ולקבוע, בין באופן עקרוני ובין ע"י פסילה ספציפית, כי מותר לפסול מפלגות שיחצו את גבול התמיכה בארגוני אוייב חמושים ופעילים שמטרתם השמדת מדינת ישראל.
ז. משמעות מעשית ראשונה של ההגדרה למעלה היא שלפיה אין שום הצדקה לפסול מישהו כמו חה"כ טיבי שאולי אינו מאוהבי ישראל, אך גם לא זכור שהביע תמיכה בפעולות חמושות ספציפיות נגד ישראלים. ההצעה לפסול אותו מצביע על הפופוליזם של המחוקק הישראלי. לגבי קיצוניים אחרים כמו תומכי האיסלם הקיצוני או הלאומנות הערבית נוסח בשארה המסקנה הפוכה.
ח. משמעות מעשית שנייה אינה דוקא שמי שלא יוכלו להצביע למי שמייצג את דעתם הקיצונית, יפנו בהכרח לדרכים אלימות. הרבה יותר סביר שהם יעבירו את קולם למועמד הקיצוני הקרוב ביותר אליהם. בכך ימלא הבג"ץ את תפקידו (לדעתי) לסייג את מידת הרדיקליות הקיצונית המותרת כלגיטימית במסגרת חוקי המשחק הדמוקרטי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש