בתשובה להאייל האלמוני, 22/01/09 14:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם היא או אתה או אשתך תומכים בשאיפת הערבים להשמיד את מדינת ישראל - התשובה ברורה וחד-משמעית: כן. כדי להסיר כל ספק, אומר זאת: "אויב" לישראל יכול להיות גם יהודי דתי, כשר למהדרין, ו"אוהב" ישראל אינו חייב להיות כלל יהודי. מה שמגדיר את האדם ביחסו למדינת ישראל כ"אויב" או כ"אוהב" (או כניטרלי) אינו מוצאו, מינו, דתו, גזעו, מראהו, גובהו, משקלו, השכלתו, מידת ההומור שלו וכו', אלא רק - ואך ורק - השקפותיו ושאיפותיו ביחס לסכסוך היהודי-ערבי/מדינת ישראל. גם שאלתך, כמו הערות ואימרות של רבים אחרים כאן, לוקה באותו ליקוי: הדבקה או ייחוס תכונות שליליות לי ולשכמותי, בין במרומז ובין באופן גלוי. במקרה שלך - גזענות, ובמקרים אחרים - פשיזם, טפשות, אי-ראיית המציאות וכו'. כבר ציינתי, שזו שיטה ידועה ומוכרת היטב של השמאל (ודי מוצלחת, כבר הודיתי), שנועדה לאפשר לו להפריח דברי הבל תלושים לגמרי מן המציאות, להתחמק מן המציאות ולהימנע מהתמודדות עם טענות הימין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה לא רוצה להבין/ לא מסוגל להבין הוא שישנם גם יהודים רבים שמתנגדים לתפיסה שאתה מייצג. מיהו יהודי? ענית פעם על השאלה הזאת? האורתודוקסים משתמשים במבחן של ההלכה: מי שאמו יהודיה או אדם שעבר גיור. זו הגדרה מצומצמת מבחינות רבות: א. היא חסרה את התוכן של היהדות. ב. אינה מאפשרת לי, כאדם חילוני, להגדיר את עצמי כיהודי אפילו אם אני, למשל, לא שומר שבת, אוכל אוכל לא כשר ובכלל לא מתייחס תוקף להלכה. היהדות שלי היא יהדות של תרבות, כמו אצל אחד העם למשל. ג. האורתודוקסיה נאבקת ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. האורתודוקסים מבינים שבשונה מהזמן בו ישבו יהודים בגולה בקהילות קטנות בתוך מדינות של לא יהודים ואפשר היה להם, לאורתודוקסים, להחיל את חוקי ההלכה על כל בני הקהילה, כעת הדברים שונים וישנן דרכים רבות הפתוחות בפני האדם היהודי להגדיר את זהותו, לאו דווקא בצורה מתבדלת. ד. אדם יהודי יכול לתרגל בודהיזם או להאמין בברית החדשה וביהשוע ועדיין להגדיר את עצמו כיהודי. היהדות כאן משתמשת כחלק מהזהות ולאו דווקא כדת. דרגות החופש שמאפשרת המודרניות רבות ומובן שהדת מתקשה להתמודד עם האפשרויות הרבות האלו. לכן כל אותם רבנים, שרואים עצמם פטרונים על שאר היהודים באשר הם, משתדלים להחזיר אליהם את השליטה. כמובן שההשתדלות הנוגעת ללב הזו היא חסרת סיכוי אבל לאדם דתי קשה מאוד להבין שהגבולות נפרצו ושהדת מוטב לה שתשאר בחירתו של היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שיש יהודים, החושבים אחרת ממני. וזה בסדר וגם בריא ורצוי. אבל, לפני הכל יש הכרח להסכים על דבר בסיסי אחד: שאנחנו רוצים כאן מדינה יהודית / מדינת היהודים / מדינה עם זיקה מיוחדת ליהודים/ליהדות. מכאן הכל נתון לויכוח ולדיון. תירגע. גם אני לא שומר שבת וגם לא מתייחס כלל להלכה כגורם המנחה את התנהגותי. יחד עם זאת, ברור לי לגמרי, שבלי שום זיקה לדת היהודית או ללאום היהודי, אין כל משמעות להיותי יהודי. לכן, כיהודי *לאומי* (אך לא דתי) אני משתדל לשמור, ומעודד אחרים, לשמור זיקה וקשר ל*מסורת* ול*תרבות* היהודיות, אם כי זה קצת מבלבל, משום שיש קשר הדוק בין הדת ללאום היהודיים. כך, למשל, אני *מעדיף* לאכול מזון כשר, *אם הדבר אפשרי וסביר* (לכן, אם לא יהיה אוכל כשר בר-השגה באופן סביר - אוכל מזון בלתי כשר, אם כי אעדיף תמיד עוף בלתי כשר על חזיר, למשל). וכך, למשל, דרשתי מבת זוגי הנוכחית להתגייר כתנאי לכך שאנשא לה (אם כי אגלה גמישות בשאלה, באיזה גיור לבחור). אתה מעורר בסעיף ד' שאלות שאינן פשוטות כלל, ואולי יש לי דעות שונות לגביהן. אבל, כאמור, כל עוד אתה מחשיב את עצמך כיהודי, אתה רוצה להיחשב יהודי ואתה מסכים, שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית / מדינת היהודים / מדינה עם זיקה מיוחדת ליהודים/ליהדות - אתה אחי ובן עמי ואני מוכן בחפץ לב להתדיין איתך בשאלות הללו ובכל שאלה אחרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |