|
נו, זו שוב צביעות. אין דין החינוך שאנחנו נותנים לילדינו כדין ה"חינוך" שאנו מחנכים את הפלסתינים. מורה ומחנך טוב מנסה לשפר את תלמידיו, ולא לצרוב בהם אמונות ע"י פעולות טראומטיות, בטח לא ע"י אלימות. ומי שמחנכים אותו ע"י השפלות ואלימות גדל בדר"כ להיות אדם אלים שלא היינו רוצים להיות בקרבתו. הדבר היחיד שאנחנו מתיימרים לצרוב זה "אנחנו יכולים להרוג בכם יותר", ומה לעשות, אני רואה בזה לא יותר מהדחקה ילדותית של תאוות הנקם שלנו. שוב, עשרה טוקבקים ב YNET שווים יותר ומגלים לנו יותר מכל ההתפלפלות הבלשנית-לוגית הזו על מה אולי היו האינטרסים של הממשלה ביציאה למלחמה הזו דווקא עכשיו (ממילא התשובה לזה קשורה לבחירות לדעתי). אני מדבר על רוח העם, רוח צה"ל, לא על ההנהגה (הרי ברור שגם להנהגת החמאס יש אינטרסים אחרים מ"נקמה"). רוח העם כפי שאני מבין אותה מכל השיחות עם סביבתי ומתוך מה שאני שומע בתקשורת, היא: "בחרתם בחמאס, אכלתם אותה. תשלמו. ידינו נקיות.". יש את ההודעות לצרכי חוץ, על כך שאנחנו לא מנסים לפגוע באוכלוסיה, הכל בגלל צורת הלחימה של חמאס , ויש כאן בפרוש גם זרם מעמקים עכור של "צריך להעניש את הפלסתינים על כך שבחרו בחמאס". אז הם נוקמים ואנחנו מענישים. וואו.
|
|