|
נשמע שאתה כן מבין בשירה. לא לגמרי הבנתי את כל מה שכתבת, אבל נהניתי לקרוא את המילים היפות. שהן מעידות על מחשבה. וגם בניתוח השיר שלך נדמה לי שאתה מעביר מסר מרענן שלא שמענו עדיין בדיוני האייל, ולפיו ראוי לתת את הדעת על מיקומה של מלחמת עזה גם במישור ההיסטורי. כהתרחשות שתיבלע בהיסטוריה ובתור שכזו צריך להתחשב בדמות שתתהווה לה. כלומר בין התוצאות של המלחמה תהיה תוצאה נוספת של הזיכרון ההיסטורי שהיא תותיר. ולזה יש משמעות. האם למשל היינו רוצים להעביר לאוייבנו היום שבעתיד נחפץ להיות גם לידידים. או שבכל פעם שכולנו ניזכר באותה מלחמה, נימלא חימה מתלקחת. אנחנו והם. גם כשכבר ישרור כאן שלום. או כשהגלגל עשוי לשוב ולהתהפך, ומאורעות היום שהם בעינינו כה חשובים בימים אלה ייראו לנו כה פעוטים וטיפשיים.
גם השיר נחמד. לא כל כך הבנתי אותו אבל הוא כתוב מאד יפה ומשתמש במילים יפות. לא אהבתי שהמשורר השתמש ב..איני יודע איך קוראים לזה..''מריעים באלם''. בשביל מה. זה גם לא נכון. אנחנו מריעים בריש גלי. אם אנסה לנחש מהשיר את הדעות של המשורר, זה בוודאי יקומם אותי. אידיאליזם תמיד נראה לי דבר זול. ואולם מאידך מאד התרשמתי מן היכולת להתנתק מן הפרספקטיבה הפוליטית של המלחמה, ולשים את הדברים בשיר.
|
|