|
יש לי מדי פעם פנטסיה מוזרה. בחלומי אני מסייר בדירה חדשה ביחד עם מתווכת נדל"ן שמנמנה. אנחנו מגיעים לשירותים ורואים שהחדרון כל כך פיצפון שגם גמדים ירגישו בו לא בנוח. אני מבקש מהמתווכת בנימוס שתדגים לנו כיצד היא משתמשת בשירותים. "נו, קדימה, אני רוצה לראות. אין לי את כל היום". היא מסמיקה ומסרבת בנימוס, ואז אני סוטר לה ומתעורר שטוף זיעה.
הבעיה הזו נפוצה מאוד במקומות ציבוריים (בעיקר במועדונים וכדומה), אבל אינה נדירה גם בדירות. איך זה שאדריכלים מתכננים שירותים או אמבטיות או מטבחים שפשוט אינם שמישים לבני אדם בגודל רגיל? כולכם נתקלתם בשירותים שבהם כשפותחים את הדלת היא מברישה את האסלה. במועדון, כשכל אדם סביר מנסה למנוע כל מגע עם איזשהו חפץ או קיר בשירותים, וכשבחורף האדם הסביר לובש שלושה סוודרים ומעיל, השימוש בשירותים הוא פשוט תת-אנושי.
הדבר מכעיס עוד יותר כשליד המועדון יש שדה טרשים בגודל של מגרש כדורגל שאף אחד לא נגע בו מאז המאה הקודמת. מדוע לא שמים סוף למגמת המזעור בדירות ובחדרים? האם כל מה שטוב לטלפון סלולרי טוב גם לדירה?
|
|