|
||||
|
||||
כפי שציין האלמוני האחר, עניין הנישואין אינו קריטי לאנלוגיה בין המצב בשטחים לבין אפרטהייד. הוא נועד רק להדגים כיצד האוכלוסיה הדתית-לאומית אכן מעוניינת במצב של הפרדה טוטאלית ככל האפשר בין יהודים וערבים בשטחים ופועלת לשם כך הן באמצעות חקיקה (של הממשל הצבאי, שעליו יש לה השפעה לא מבוטלת) והן באמצעות פעולות עצמאיות של הציבור היהודי-דתי בגדה כלפי פנים (למשל, במישור התעמולתי בתוך בתי הכנסת) וכלפי חוץ (מול האוכלוסיה הערבית). האפרטהייד בדרום אפריקה נבע מראיה קולוניאליסטית של השחורים כנחותים, וממנה נגזרו חוקים שונים שנועדו להבטיח את השארותם של השחורים במעמד של גזע משרתים. בארץ יש שילוב של גזענות ("עם סגולה" וכדומה) ושל נימוקים בטחוניים, אשר מובילים לאותה תוצאה: הפרדה בפועל. אייני יודע אם קצפם של המגיבים יוצא על הרעיון שהשקפת העולם הדתית-לאומית נגועה בגזענות, או על הטענה שקיימת הפרדה בפועל בין האוכלוסיות בשטח. האם המחלוקת היא על האנלוגיה במישור האידיאולוגי, או על הדמיון שאני מוצא, בשגרת החיים של אנשים מן היישוב, בין המצב בשטחים היום ובדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד? |
|
||||
|
||||
באופן עקרוני, האפרטהייד בדרום אפריקה לא ראה את בשחורים כנחותים אלא כשונים (באותו אופן שהבורים שונים מהאנגלים או שההודים שונים מהבורים, ולמעשה, באותו אופן שכל שבט שחור שונה זה מזה) והמטרה של האפרטהייד היתה להפריד בין השבטים השונים שאיכלסו את דרום אפריקה (כשהבורים ראו את עצמם כאחד השבטים, חזק יותר מהשאר, אבל לא נעלה עליהם) ולהבטיח שאף שבט לא יתערב בחיי השבט האחר, בהמשך הם ניסו לבנות לכל שבט מדינה (בנטוסטאן) כשהמטרה היתה לגמור בסוף עם מן פדרציה של מדינות שלכל אחת יש עצמאות בענייני פנים בהתאם לצרכי חברי השבט (לכל שבט מדינה משלו) וכמובן שהבורים האמינו שמדיניות החוץ והביטחון צריכה להתנהל על ידי חברי הבורים, ורוב המשאבים יועדו, באופן מקרי לחלוטין, למדינת הבורים. |
|
||||
|
||||
ממש אידיליה, חבל שלא הצליחה. |
|
||||
|
||||
גם המצב בדרום אפריקה היום רחוק מלהיות אידילי... |
|
||||
|
||||
בודאי שלא. אבל אין שום קשר לניסוחים האורווליאנים שבתגובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |