בתשובה לאיציק ש., 07/01/09 19:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקוה שההערה הבאה איננה מתנשאת: יש לך נוהג ללחוץ על ה"אשר" מהר מדי, ונוהג נוסף לא להגיד "אופס, טעיתי" אלא כשכלו כל הקיצין ושלושה אנשים שונים מתעקשים לענות לך "לא, שתיים ועוד שתיים זה לא חמש". שני אלה גורמים להרבה אנטגוניזם, גם בקרב אנשים שלא נמצאים בקוטב ההפוך ממך מבחינת תפיסת עולמם הפוליטית. אני, למשל, לא מחשיב את עצמי כימני קיצוני אבל מתעצבן ממשפטים כמו ההוא על ברק השהיד. מאחר ולפי עדותך זה קורה לך לא רק באייל, אולי חלק מהבעיה הוא שאתה לא אומר בדיוק את מה שאתה חושב שאתה אומר, וכשמגיבים לך אתה לא מבין שלא מגיבים למה שהתכוונת להגיד אלא למה שאמרת בפועל. (חשבתי לשלוח לך את זה בדואר, אבל החלטתי שיש בזה עניין ציבורי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוח לחפש עכשיו אבל אמרתי יותר מפעם בעבר-''אופס טעיתי''. השימוש במילה שאהיד לגבי ברק היתה בפרוש אינטרפרטציה לא נכונה. הבנת הטקסט מתוך הויקיפדיה כפי שהבנתי אותו, היתה נכונה לגמרי. לעומת זאת ההבנה של הטקסט כאומר שברק היה מתגייס לארגון טרור כדי לשנותו ולהפכו למוסרי... נו טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאתה מודה שטעית אתה חייב לטעות? ברק לא אמר שהוא "היה מתגייס לארגון טרור *כדי* לשנותו ולהפכו למוסרי" אלא שהוא היה מצטרף לארגון טרור *ו*מנסה לשנות את דרכי פעולתו (וזה באמת מה שהוא אמר). אולי כדאי שנעמוד על ההבדלים בין "כדי" ל"ו"? תחשוב רגע על המשפט: "אני הולך למכולת *כדי* לקנות חלב *ו*לחלץ את עצמותי"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מאד משנה.התיחסתי כאן להדיינות שלי עם שכ''ג. בראיון היה ברור שברק האיש והגנרל אמר שאם היה פלסטינאי, היה מצטרף לארגון טרור. ברק הפוליטיקאי תפס שדבריו הם חומר נפץ ומיד ריכך אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, שמעתי את הראיון בזמן אמת, וזה ממש לא מה שהיה בו. ברק הפוליטיקאי האיש והגנרל אמר שאילו הוא היה פלשתינאי הוא היה מצטרף לאירגון טרור, למרות ש''פעולות ארגוני הטרור הפלסטיני, הפוגעות בנשים וילדים הן חמורות, נבזיות ושפלות'', ושאם הוא היה מגיע לעמדת הנהגה הוא היה משנה את דרכי הפעולה של אירגוני הטרור (בערך כמו שאיציק הצטרף בזמנו לצה''ל, למרות שהוא סבור שצה''ל מבצע פשעי מלחמה על ימין ועל שמאל, ואם איציק היה רמטכ''ל צה''ל היה מתנהג אחרת לגמרי). אחר כך, אחרי שהראיון שודר והתחילה הסערה ברק הפוליטיקאי ''התעורר'' והבין שלהגיד את האמת זה דבר מאד מסוכן בישראל וניסה לרכך את הדברים (שבאופן מאד ברקי דווקא מהריכוך הוא יצא מנוול, כולל התקפה אישית לא ברורה על גדעון לוי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר שכחתי את הפרטים המדוייקים של הראיון. מה שאני זוכר זו ההתרשמות הסובייקטיבית שלי. הוא הקפיד לומר ארגון טרור. אני התרשמתי שהחלק שמתייחס לפגיעה בנשים וילדים היה החלק הפוליטי והלא כן. מה שהבנתי מהדרך בה הוא דיבר, שכפלסטינאי הוא היה נלחם נגדנו בארגון טרור. טרור יכול להיות רק נגד צבא אבל לא בתנאים אצלנו. אבל הויכוח בינינו הוא רק לגבי המוסיקה של דבריו. לגבי המישפט שנותן אותי כדוגמה : תפיסת העולם שלי התגבשה מאוחר יותר-אחרי מלחמת יום הכפורים. כשהייתי בסדיר, צה"ל לא ביצע אז פשעי מלחמה על ימין ועל שמאל ולמרות זאת היו לי רגעים קשים.היה לנו פעם מירדף בשטח מאד סבוך ואחד החיילים שמע מאחוריו מישהו צועק-חלאס! הוא הסתובב וירה בשני מחבלים שרצו כנראה להכנע. היה שם העיתונאי ארז-נדמה לי יעקב ארז. המגד החל להסביר לו שלחייל לא היה זמן לשקול האם החלאס של המחבלים הביע רצון להכנע או שהיה הטעיה. ארז אמר לו שאין לו מה להתנצל; החייל עשה מה שהיה צריך לעשות. היום אף אחד לא עוסק בשאלות כאלה. דילמה אחרת: אם בחדירה לשטח אויב מופיע פתאום איש זקן, מה עושים? כולם זוכרים את מקרה הל"ה. קרה לנו מקרה כזה והמ"פ ירה בו אבל דיברנו אחר כך על המקרה. המלחמה המתמשכת דוחפת מספר אנשים לתובנות כמו שלי ואת הרוב היא מקשיחה ואוטמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |