|
||||
|
||||
אבל אז קשה להשתכנע מהעמדה שלך, כי מה זה ''נורמלי'' משתנה מאדם לאדם. אם בעינך נורמלי למכור ביציות, אז בעיני כותבת המאמר זה לא, ואין יותר מה לומר. |
|
||||
|
||||
למה? את הנורמה אפשר לקבוע בשיטות סטטיסטיות (מן הסתם ייצא ש- 10% מהנשים מוכנות לתרום ביציות במקום לעבוד בנקיון). |
|
||||
|
||||
"רק 10% מהנשים מוכנות לעבוד בנקיון". |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי ל"נורמלי" במובן היומיומי של המושג. התכוונתי ל"בריא בנפשו", כלומר ההפך מ"סובל מסכיזופרניה, או מניה-דיפרסיה, או אספרגר, או כל מצב שהפסיכיאטריה הקלינית מגדירה כמחלת נפש". ברור שיש שטח אפור (ויש גם כמה מטורפים שטוענים שפסיכיאטריה היא רמאות ואין דבר כזה מחלות נפש), אבל השאלה האם אדם בריא בנפשו היא לרוב אובייקטיבית בערך כמו השאלה האם לאדם יש דלקת גרון. אבל במחשבה שניה יש משהו בדבריך: אדם יכול להסכים להסכם איום ונורא לא רק בגלל מחלה פסיכיאטרית, אלא גם בגלל בעיות נפשיות "רגילות" (דברים ששייכים לרוב לפסיכולוג ולא לפסיכיאטר, כמו תחושת ערך עצמי נמוכה במיוחד). זה פחות או יותר מה שטען ירדן בנוגע לזנות. האם אנחנו צריכים לאפשר הסכמים שמנצלים חולשה נפשית של אחד הצדדים (למשל אישה שאוהבת את בעלה ותלויה בו ולכן מסכימה שיכה אותה מדי פעם)? מצד אחד אני רוצה לומר לא. מצד שני, מבעיתה אותי המחשבה לתת למדינה את הכוח להחליט מהו ה"נורמטיבי", ואת מי צריך להציל מעצמו. אם מישהו יכול לחשוב על קריטריונים טובים למתי בדיוק המדינה צריכה להתערב, הוא מוזמן להצטרף לדיון. אני צריך עוד לחשוב על זה. |
|
||||
|
||||
נזקים פיזיולוגיים בלתי הפיכים, זה בערך המקום למעורבות המדינה. |
|
||||
|
||||
מהרגע שנגרמו נזקים פיזיולוגיים בלתי הפיכים, מעורבות המדינה מאוחרת מדי ולחלוטין בלתי מועילה. |
|
||||
|
||||
כרגיל, אני מנסה לקצר מטעמי עצלות המקלדת, ומוצא עצמי מאריך ומתקן, אבל למזלי כתבתי ''כמעט'' וכך אני יכול להתפלק בכבוד. אין זו נסיגה, אלא חבירה טקטית לאחור. |
|
||||
|
||||
''בערך'' |
|
||||
|
||||
כלומר אתה בסדר עם הסכם מהסוג "לבעל מותר להכות פעם בשבוע את אישתו בחגורה, כל עוד הוא מקפיד שלא להשתמש בצד עם האבזם"? (לא המצאה שלי - שמעתי פעם עו"ד של בעל מכה מתראיין בתוכנית הבוקר של רפי רשף, ומשתמש בטיעון ההגנה המקורי הזה) ומה עם סיכוי לנזקים פיוזולוגיים בלתי הפיכים (כמו ב"תרומת" הביציות שממנה הדיון התחיל)? גם הולך? |
|
||||
|
||||
אני לא. אבל אני לא מתנגד להסכם בין צדדים במועדון סאדו-מאזו . עד כמה מותר למדינה למנוע מאדם להזיק לעצמו? לא יודע, זה נושא לדיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |