|
מאד קומם אותי המשפט מהמאמר:
"כשמסתכלים על נתונים של טיפול בשחורים בארה”ב, למשל, מגלים שהם בעלי שכיחות גדולה יותר שיכרתו להם יד או רגל, במקום לנסות שיקום וטיפול חלופי, בהשוואה ללבנים. השאלה היא האם הרופאים והממסד הרפואי מסוגלים לטפל בשחור ובלבן על בסיס ההנחה שהערך שלהם שווה".
הרי כדי להגיד את זה צריך להניח שהרופאים (זכרים, לבנים, חזקים) מניחים שהאחר (השחור, האישה) בעל ערך פחות, וזאת מבלי להסתכל על המציאות, בה שחורי ארצות הברית שמנים יותר, ולכן סכרתיים יותר, ובנוסף פונים פחות לטיפול, וכתוצאה מאלה נוטים יותר לאבד גפיים לסכרת (אחת מהסיבות המרכזיות לאבדן אברים).
|
|