בתשובה להאייל האלמוני, 02/01/09 0:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב. המלחמה שפרצה בארץ ישראל ב-1947 (עדיין בלי מדינות ערב) היתה בהגדרה נגד ההתיישבות היהודית שהערבים ראו באופי הדינמי שלה איום על קיומם. ראשית, היהודים לא רצו להשאר תחת שלטון ערבי (ירושלים העתיקה), שנית, לא נפלו איזורים שלמים המיושבים ביהודים לידי הערבים והדבר לא הועמד למבחן (למזלנו). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח כאן התגלגל והחל להיכנס לנישות צרות שהשכיחו את הנושא, עד שמאסתי בו. אני רוצה לחזור לנושא שהוא: האם ה"כיבוש" הוא זה שמלבה את שנאת הערבים ומביא אותם לפתוח במעשי אלימות ? אני חושב שהדוגמה שפתחתי בה של מלחמת השחרור היא דוגמה טובה כדי להראות ששנאה הייתה שם גם אז. כניסה לפרטי פרטים גורמת לכך שמרוב עצים לא רואים את היער. כמובן יכולתי להביא גם את שנות המאורעות, אירוע תל חי טבח חברון ועוד. לעולם לא תוכל להראות ששנאתם אז הייתה פחותה בגלל שעדיין לא היה "כיבוש". תאורית השנאה כתוצאה מכיבוש, מתבססת על השערה בלבד, ואינה מגובה בשום הוכחה מהמציאות עצמה. כשאני מתבונן במציאות, אני רואה לפעמים בדיוק את ההפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המאבק בים ערביי ארץ ישראל לבין היהודים, נבע מהאופי הדינמי של ההתיישבות היהודית, והאיום שהערבים חשו שהתיישבות זאת תנשל אותם מהארץ או שלפחות תביא להשתלטות אירופאית (יהודים) על ארץ ישראל. העניין לדעתי הוא שמוקדי הסכסוכים משתנים עם השנים. אחרי שהישוב היהודי שהמדיניות שלו היתה התיישבות בכל דרך כדי לקבוע עובדות, בחר בדרך של הכרעה במילחמה - והכריע, הגיע הזמן לשנות מדיניות. אחרי 67 המשכנו את המדיניות של המדינה שבדרך שהבסיס שלה היה שהיהודים נמצאים כאן במיעוט וצריכים להוביל לרוב. אם אינך רואה את האבסורד במדיניות הזאת, אז אין בידי להושיע. לייחס את השנאה של הפלסטינאים רק לאותה שינאה שהובילה לפרעות בחברון ואולי לשנאת ישראל לדורותיה, אינו מחובר ליסוד הזמן. נכון שמה שאיים כל כך על ערביי ארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 -הדינמיות של ההתיישבות היהודית, מתקיים כעת בעזרת המדינה הכובשת ביהודה ושומרון. זהו הכיבוש שאתה מנסה להראות שאיננו פקטור לגבי הפלסטינאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב אתה צודק הבעיה אינה הכיבוש, ואינה אדמה או טריטוריה זו הכסות המלאכותית ההטעייה שבה מוליכים בכחש את "המאבק" נגד הכובש הציוני. ישראלים עבריים וערבים נופלים לתוך מלכודת זו בקלות והופכים אותה ללב הבעיה כאשר נסתרת מבינתם לטעמי הלקוייה הסיבה האמיתית. לצורך הפשטה יטענו נא כל תומכי תאוריית הכיבוש מה קו הנסיגה וויתור על שטחי מולדת ללא יוצא מן הכלל ירושלים יפו חיפה עברו המזרחי של הירדן עכו הכל מכל, ויקבעו את קו הגבול שבו הערבים המוסלמים ינחו את נשקם וכרתו שביתת נשק לא שלום ולא יחסים הפסקת פעולות האיבה ותו לא. האם לדעתך תהיה תשובה? לאחר דיונים רבים בפורומים שונים [רובם תימן וערב הסעודית] דרך אגב התימנים הרבה יותר אינטילגנטים מבחינת הטיעון וההתייחסות מאשר הסעודים [ככלל] התשובה שקיבלתי בסופו של דבר היתה - נוכחות יהודית כמדינה עצמאית בכל פורמט של שטח לא באה בחשבון, נוכחות יהודית כבני חסות - מתקבלת על הדעת אם כי לא באופן גורף עם הגבלות סלקציות והתניות. מר אנשלוביץ לאחר העדרות ארוכה - נהניתי לקרוא את כתביך אכן כוחך עדיין במתנך ולא נס ליחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המחמאות, ובבקשה, פנה אלי כמו בתחילת תגובתך: "דב". "מר אנשלוביץ", בסוף תגובתך, נשמע לי משונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב קבל התנצלותי,הרגל קלוקל ולא מגובש עדיין, השהייה הארוכה בגולה הדוויה הכניסה בי "נימוסים" זרים אכן בתחילה פניתי בגישה לבבית, תוך כדי כתיבה שוחחתי בטלפון עם מר שמ* { שהשיב להודעה שהותרתי במענה הקולי שלו - שמי אייל, קבע, אין צורך להשתמש במר שמ*, לעומת זאת עמיתי האמריקאים אינם מתקנים אותי ומשיבים לי כ-מר ***} ומכוח האינרציה יצא לי רשמי בסוף. ברכות |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |