בתשובה ליהונתן, 31/12/08 14:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת, אני לא מבין בדיוק מה הכוונה ב"מידתי". עונש או תגמול צריך להיות מידתי - ביחס למעשה שבגינו מענישים. אבל ישראל היא לא בית משפט שמעניש את החמאס. הפעולה הזו מיועדת לעצור את ירי הטילים על תושבי ישראל (לתקופה ממושכת). אז מה יכול להיות לא מידתי אם הם עדיין יורים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מעניין במידבקות ובמגפתיות של מושגי הבל. יש לפחות שניים כאלו בישראל וחוששני ששניהם מקורם במסדרונות מוחם של עוה"ד. א. המידתיות - חסר שחר במציאות של סכסוך מזויין. לגב' שטרית מאשדוד ולארבעת נשותיו של הקנאי המוקיון עם ה-RPG נגמרו כל המידות ונראה לי שכבר אין משהו לא מידתי שניתן לעשות להן. ב. המצב ההומאניטרי ברצועה - יליד מוחה המשפטי של הגב' בייניש וכעת בן טיפוחיה של הגב' לבני המנסה להפיץ את שמו גם בגויים (מעניין אם הדבר הזה תופס בפריז או אפילו בניו-יורק). במוחות הפוליטיים האלו דומה שמתרוצצת הנחה סמוייה כי תושבי עזה רגילים למצבם בתחתית הערימה האנושית ולכן המלחמה סביבם היא עבורם מעין תכנית ריאליטי עם חאלד משעל ולבני בתור בובליל ושפרה מקומיים. אם המצב ההומאניטרי בעזה כל כך טוב, מדוע יצאה ישראל למלחמה בגלל המצב בשדרות שהוא לאין ערוך טוב מן המצב בעזה? ג. צה"ל צריך לנהל את המלחמה ברצועה מתוך ריסון ושיקול דעת, להקפיד לא לפגוע באוכלוסיה אזרחית ללא צורך, ולהמנע מביצוע פשעי מלחמה ומהגררות להסלמה של גובה הלהבות עד לשבירת כל הכלים והכללים. הוא צריך לעשות זאת משום שהדבר משרת את האינטרסים שלנו בכל רמה שנבחן אותו (אינו מלבה ביקורת בינלאומית, הרתעה משופרת של צבא ממושמע ובמשתמע נחוש ויעיל ובעל מכפיל כוח הנובע מכך שאינו מעורר התנגדות שניתן להימנע ממנה). את המושגים הפוליטיים-משפטיים אפשר להשאיר לזירה הפוליטית-משפטית. שם ימצא להם אולי מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "המצב ההומאניטרי", זה מושג שנדמה לי שאני מבין יותר מהמידתיות, בהקשר הזה. ואני מבין אותו ככה: ברור שאחת האפשרויות להשמיד את החמאס היא על ידי מצור כמעט הרמטי על רצועת עזה, כך שכל ה- 1.5 מיליון אנשים שם, ובינהם 20 אלף המחבלים, ימותו כולם מרעב. כאשר לא ישאר שם אף אחד, לא ישאר שם גם חמאס. נדמה לי שאין אף אחד שתומך בסוג כזה של השמדה המונית - בין אם על ידי אטום או גז ובין אם על ידי הרעבה (וזה בלי קשר למידתיות אלא דווקא לסעיף ג' שלך). כלומר, מדינת ישראל מצווה *להשתדל* שלא להשתמש בפגיעה באזרחים כאמצעי לפגיעה בחמאס. לכן אסור לה להפעיל נשק להשמדה המונית, גם אם החמאס ממשיך לירות על אזרחים. המושג "המצב ההומניטארי" הוא מילים מכובסות ללוחמה ביולוגית על ידי הרעבת האוכלוסיה כולה. כשליבני אומרת "המצב ההומאניטרי בעזה טוב", אני מבין זאת כהצהרה שישראל לא מפעילה נשק (או אמצעים) להשמדה המונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 499931 (או שהבעיה היא בחוסר ההומור שלי, או שהדיונים כאן באמת מזכירים לפעמים בדיחות-ג'וחא עתיקות, שבהן היתה ההסתבכות מגיעה, בד"כ, ברגע שבו היה ג'וחא מתחיל להאמין למעשיות שלו-עצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך האופציות הנתונות, אני חושב שהבעיה היא בהומור שלך. לא נראה לי שמיהו התכוון להתבדח בעניין זה. כפי שאמרתי, להבנתי, ''משבר הומניטארי'' זה מונח פוליטיקלי-קורקט ומעודן במקום ''השמדה המונית ברעב ומגפות''. אסור למדינות לגרום להשמדה המונית ברעב ומגפות, וליבני אומרת שאין בעזה מצב של השמדה המונית כזאת. אני לא מבין בזה, אבל לפי התקשורת נראה לי שזה נכון. רק שלא יובן מזה שאני מקנא בעזתים על מנעמי החיים שלהם. כאמור, אני לא מקנא גם בתושבי שדרות. אם אנחנו קוראים ''משבר הומניטארי'' לאי נוחות, סכנה, פחד, מצוקה כלכלית, שיבוש בשיגרת החיים ועוד מרעין-בישין-לא-עלינו, אז כפי שאמר שוקי, ליבני צריכה הייתה להגיד לצרפתים שבשאשדוד יש ''משבר הומניטארי''. אני מבטיח לך שסרקוזי היה עונה לה שאין שם כזה. וגם זה לא היה מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לכל מה שכתבת. הבעיה היא כאשר מציגים את שאלת ''המצב ההומאניטרי'' כמשהו שגורם בלתי תלוי (כמו הבג''ץ) הישראלי יכול למדוד ולהכריז עליו. אני הייתי חושב שזה מובן מאליו שמצבם ההומאניטרי של אזרחים הנמצאים באזור לחימה אינו טוב ולא הייתי מנסה לשכנע מישהו שכאשר נשים, ילדים וסתם אזרחים לא חמושים נהרגים ונפצעים המצב ההומאניטרי תקין. ליתר דיוק לא הייתי אומר אפילו שמצבם ההומאניטרי של תושבי אשדוד, באר שבע ואשקלון כעת או של ערביי עזה לפני המלחמה הוא ''תקין''. איני מבין מה ידוע בנידון זה למשפטנים שאינו ידוע למדינאים ומנין להם הסמכות והכשרות היתרה לפסוק מתי משקל המצב ההומאניטארי של האוייב מכריע את משקל המצב ההומאניטארי של הצד שלך. ''מלוא כל העולם'' בהחלט אינו משפטי. מאחר ואני מניח שהמדינאים ואנשי הצבא שלנו אוהבים לעשות קניות בפריז ובלונדון כמו כל אחד אחר, מעורבות הבג''ץ כאן לא רק שאינה מוצדקת אלא גם אינה נחוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שבמדינה שלנו נסמכים יותר מדי על בג''ץ ''משפטיזציה''. מצד שני זה נראה לי תוצר של חברה שסועה, וזה תוצר עדיף משום שהחלופה היחידה של חברה שסועה שלא משתמשת בבג''ץ היא להשתמש באלימות. יש גם עניין של מקצוענות. המקצוע של אנשי הצבא הוא להפציץ ביעילות. המקצוע של הפוליטיקאים הוא להנהיג ולנהל את המדינה. יש עוד הרבה תחומים שאנשים מתמקצעים בהם. המקצוע של השופטים הוא לאזן בין התחומים המקצועיים האחרים. אפשר לטעון שהם לא עושים את עבודתם כהלכה (ושאני יכול לעשות את זה בדיוק כמוהם). אבל זה לא אומר שהמשפטנים לא צריכים לעשות זאת, אלא רק שהם צריכים לעשות זאת יותר טוב. ולבסוף, יש גם את עניין של ''מראית עין''. לפעמים טוב שאת שיקול הדעת הבין תחומי יעשו אנשים שלא רצים מחר בבחירות. שהרי לא חשוב מה פוליטיקאי יעשה, תמיד יהיה מי שיגיד שהוא עושה זאת משיקולים פוליטיים. לפחות בעניין הזה השופטים פטורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהמקצוע או המומחיות של השופטים הם לאזן בין תחומים אחרים. אני אופתע אם בבתי הספר למשפטים יש קורס כזה "איזון שיקולים 101". אם כבר, מי שהמקצוע והמומחיות שלהם מוגדרים באופן הכי פחות טכני והכי פחות מובהק הם הפוליטיקאים, ולכן סביר יותר לראות אותם כמי שמקצועם לאזן. אבל למען האמת, ברמות האלו כולם צריכים לאזן. אפילו אנשי הצבא - לכאורה אכן מקצועם הוא "להפציץ ביעילות", אבל במצב המודרני/הישראלי שבו קל מאוד להפציץ כך שיהרגו אלפים בלא הבחנה, אחד הדברים שיבדילו איש צבא טוב מאיש צבא יותר טוב הוא היכולת לאזן שיקולים בעת תכנון ההפצצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אם כבר, מי שהמקצוע והמומחיות שלהם מוגדרים באופן הכי פחות טכני והכי פחות מובהק הם הפוליטיקאים" זה נכון, (במיוחד אצל הפוליטיקאים הפילוסופים של אפלטון). אבל היום הפוליטיקאים נתפסים כבעלי אינטרסים פרטיים וכמיצגי אינטרסים קבוצתיים - כולל קבוצת הרוב. איך שאני רואה את הדברים (ומבין שזו לא האפשרות היחידה), השופטים - או הרשות השופטת - הם אלו שמאזנים בין האינטרסים והן בין התחומים המקצועיים או בין ערכים מנוגדים. כמובן שרצוי וראוי שכולם, מכל התחומים ומכל קבוצות האינטרסים, יאזנו את תביעותיהם החד צדדיות. אם כולם היו עושים זאת, שום דבר לא היה מגיע לבית המשפט, וגר זאב עם כבש וגו'. אבל, מה לעשות, המשיח עוד לא בא, אפילו לא טילפן. אגב, מה לדעתך היא מומחיותם של השופטים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מומחיותם של השופטים - הכרת החוקים ופרשנותם, ניהול משפטים. אבל טוב, יש משהו בדבריך: המצב שנוצר בישראל הוא אכן ששופטי העליון קיבלו את תפקיד מאזני האינטרסים (מיוזמתם או מיוזמת המחוקק, המחלוקת לובנה בהרחבה בין דפי האייל), למרות שמלכתחילה אין להם מומחיות יתרה בזה. ומכיוון שהם עושים זאת כמה שנים, עולה על הדעת שהם רכשו מומחיות כלשהי בזה - מה שנקרא on job training. אבל האפשרות הזו מותנית, בין השאר, בכך שיש בכלל מומחיות כזו לרוכשה, ואני בספק אם יש. מצד שני, אפשר גם לחשוב שטוב שיש מישהו שזה תפקידו, גם אם הוא לא מומחה. המתנגדים אומרים שזה תפקידו של כלל הציבור באמצעות נבחריו. וגם המחלוקת הזו כבר נידונה כאן בהרחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכולנו מסכימים שהשופטים "פלשו" לתחומי האחריות של הנבחרים משום שהללו לא הצטיינו בטיפול בתחומים הללו. השאלה היא אם אדם המוחזק בעיני רובנו כנבון ואחראי כמו השופטת בייניש לא צריך לחוש מבוכה כאשר הוא יושב על המדוכה במשך כמה שבועות כדי להכריע האם יש "משבר הומאניטארי ברצועת עזה" בזמן שפצצות נופלות על שדרות, ילדים נהרגים בעזה והחמאס מפוצץ את המעברים דרכם הוא רוצה לקבל דלק ולחם? ההכרזה שלה בסופו של דבר ("אין משבר") נשמעה מופרכת ותלושה משהו. היא היתה נשמעת לי הרבה יותר הגיונית אם היתה אומרת לעותרים שמי שדואג לשלומם של יתומי עזה או שדרות, מן הראוי שיפנה לממשלתו ולא לביה"מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמאס *לא רוצה* לקבל דלק ולחם מישראל. הוא רוצה לייבא את הנ"ל (ועוד) בדרך הים, האוויר והמדבר. מוזר, אבל איציק ש, איזי נ, ואיסמעיל ה, מחזיקים באותה עמדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה החמאס לא פועל להקמת עוד תחנות כוח ברצועה (בנוסף לזו שהאמריקאים נתנו להם) ? מתקני התפלת מים ? קידום החקלאות ? למה החמאס לא נמנע מלהשתמש במסוף הסחורות כאמצעי להברחת אמל"ח, והסתפק במנהרות בלבד ? החמאס רוצה להמשיך להיות תלוי בישראל, כי זה עוזר להפעיל לחץ בינלאומי כשישראל מגיבה לתוקפנות שלו, ומאפשר להפנות את משאבי האירגון לטרור. בכלל, מדינה עצמאית ברצועה חותרת תחת האינטרסים של חלאד משעל וגורמים בטהרן, שכן זה יפגע לטווח הארוך בשליטה שלהם ברצועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך: הפצצנו פעם את תחנת הכוח שניתנה על ידי ארה"ב והוכרחנו לתקן אותה. כל מתקן יוכרז כמסגריה לבניית קסאמים ויושמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נדמה שהכרת החוקים היא מתפקידו של עורך הדין. לגבי שופטי העלין הכרת החוקים היא כמובן תנאי הכרחי אבל בהחלט לא מספיק. (כמו שתפקידו של מנתח איננו רק הכרת האנטומיה של האדם). אני חושב שמומחיות - בניגוד לדיפלומה - רוכשים רק במה שנקרא on job training. כנראה בגלל זה לא ממנים לשופטים בעליון בוגרים צעירים (אפילו מצטיינים) של הפקולטה למשפטים. אני גם חושב שיש מומחיות כזו לרוכשה, או לפחות יש אפשרות שאדם יכשיר וישפר את עצמו לשקול אינטרסים ולאזן זכויות וערכים בהגינות - "ללא משוא פנים". כמו בכל מערכת, אין ערובה שרק האנשים המוכשרים ביותר או הישרים ביותר ימונו לתפקידים בכירים. אבל נדמה לי שזו הכוונה. ובכל זאת, אני לא מתכוון לומר שהשופטים "מומחים" (דווקא) בגלל שהם טובים יותר מאחרים באיזון אינטרסים, אלא בעיקר בגלל שזה תפקידם. ובאשר למתנגדים ש"אומרים שזה תפקידו של כלל הציבור באמצעות נבחריו", לדעתי הם טועים ולא מבינים את עקרון הפרדת הרשויות. או שלמעשה זה הוא העקרון שהם מתנגדים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הצרפתים הציעו הפסקת אש זמנית לשם מניעת הידרדרות במה שהוא על פי הגדרתם "משבר הומאניטרי", ו"אין משבר הומאניטרי", היתה תשובתה של לבני לקושנר ולסרקוזי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |