 |
וכאן אנחנו חלוקים. אתה מניח שהרצון להשמיד את היהודים קיים בפוטנציה ולכן המסקנה היא שהפתרון נגד "שואה" אפשרית כזאת הוא בעצמאות היהודית. אני רואה את הדברים קצת אחרת. אני רואה מצבים היסטוריים בהם משהו נהרס במסגרות הפנימיות של עם והוא מסוגל להשתחרר מהמיסגרות המוסריות ולבצע מעשים שאנחנו יכולים להגדירם כטרוף. בגרמניה הגיעו לממדי טירוף מאד גדולים: ייזום מלחמה בכל אירופה, "פרוייקט ניקוי אירופה מהיהודים", יצירת לבנסראום- מרחב מחיה במזרח וכו'. בקמבודיה קרה מה שקרה, ברואנדה, בביאפרה; ברוסיה היה יכול לשלוט עריץ מטורף ולחסל עשרות מיליוני אנשים. אפשר היה לנהל מלחמה שבמסגרתה היה לגיטימי לשרוף עיר שלמה על נשיה, זקניה ותינוקותיה. אתה מתרכז רק בשואה? לאחר פתיחת הארכיונים ברוסיה, היו חוקרים שהגיעו למסקנה שנהרגו/ניספו שם לא פחות מ-40 מיליון בני אדם- רובם אזרחים. נכון שהיסוד הגזעני והטוטאליות שבמלחמה של הנאצים נגד היהודים הם מיוחדים. אבל אני מסתכל על המצבים שבהם השתחררו בני האדם מהמסגרת שאוסרת עליהם לרצוח- בעיקר ילדים ונשים. מי שקורא את הדיונים על הפצצות השטיח נגד ערי גרמניה בעקבות ספרו של פרידריך, יכול לראות את הקהות המוסרית שבהצדקת ההפצצות, בעיקר באלו שנבנות על השוואות או שסתם תיארו חוויות (תיאורי טייסים את חווית הפצצת המבורג).
הטיעונים שמצדיקים את הריגתם של תינוקות, ילדים ונשים בגלל מסע ההשמדה שניהלו הנאצים נגד היהודים, מראים לדעתי את חוסר ההבנה של לקחי השואה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש