בתשובה לאיציק ש., 23/12/08 15:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי שההגנה על קצב מתאמצת להפריד בין מיקרה למיקרה ולהתייחס לכל מיקרה לגופו וכאילו שהוא היחיד. זה תפקידה, ואפילו חובתה. זהו מהותו של המשפט. גם אם יובא חשוד כאנס סידרתי בפני בית המשפט, ויואשם בעשרה סעיפי אישום של אונס, ובכל אחד מאותם עשרה מקרים תצליח התביעה לשכנע את בית המשפט בוודאות של 70% כי האיש אכן ביצע את המיוחס לו, עדיין בית המשפט יזכה אותו (מחמת הספק) בכל אחד מסעיפי האישום, ולא יחייבו בשבעה מקרים כ"חלק מהשלם". הציבור, כציבור צריך להשתחרר מאמות המידה היורידיות, ולשפוט אנשי ציבור בכלים אחרים ובכללים אחרים, ולא לרוץ לקרוא לאבא או לאח הגדול - בית המשפט והיוהמ"ש - בכל פעם שאיש ציבור נוהג בצורה שאינה ראויה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לגמרי. אם קצב היה מתפטר מיד עם התפוצצות הפרשה - לא היינו מתווכחים כאן. אני מסכים שתפקיד ההגנה להקטין את האשמה, אך לעובדה שהאיש עבריין סידרתי צריך להיות גם משקל מישפטי. בכלל, האתיקה המישפטית שמאפשרת לעורך דין לטעון ולשכנע את בית המישפט, שמרשו זכאי מחוסר אשמה בזמן שהוא יודע שהוא אשם -צריכה להעלם מתחום המישפט. עורך דין שעושה את זה צריך להתבע על שותפות לפשע או לפחות על הסתרת ראיות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |