|
||||
|
||||
מאז שיהונתן היה בסיני ולקח אקסטה קשה לו מאוד להסביר את עצמו. |
|
||||
|
||||
מעולם לא הייתי בסיני. |
|
||||
|
||||
חה! בגלל האקסטה אתה מדמיין שלא היית שם. |
|
||||
|
||||
או שאולי אני עדיין שם ואני מדמיין שאני כאן. דיקארט פוגש את רחוב סומסום. |
|
||||
|
||||
שרגא לא ''דמיין'' שהוא כאן. הוא באמת היה כאן, רק שהוא רצה להיות שם. |
|
||||
|
||||
בגלל זה גם דיקארט נכנס לתמונה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוא מת. |
|
||||
|
||||
הוא חושב שהוא מת. |
|
||||
|
||||
וואלה. זה בכלל לא עלה על דעתי. אולי כדאי להגדיל את המינון שאני מדמיין שאני לוקח. |
|
||||
|
||||
רגע, אז אם הוא חושב שהוא מת, משמע שהוא לא קיים? |
|
||||
|
||||
זה מתחיל להיות גדול מדי, אני פורש מהדיון. (רציתי לכתוב: הגדירי קיים, אבל כאמור לעיל זה הזמן בשבילי להפסיק). |
|
||||
|
||||
מה פיתום? אם הוא חושב (לומשנה מה) אז הוא קיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |