 |
לברקלי למשל (כמו עוד פורוורדים נמוכים) היה אינטרס מובהק להגביה את עצמו במעט, כי הנסיון מראה שפעמים רבות, פורוורדים נמוכים (מישהו אמר רנדי ווייט?) שהצליחו ברמת המכללות או התיכונים, נכשלים בNBA, בבואם להתמודד מול מי שאוחזים לא רק בנתונים אתלטיים דומים לשלהם, אלא גם ביתרון גובה משמעותי. מכיון שהפורוורד עצמו רוצה רק להגיע לNBA, שם כבר יצליח בתקוה להוכיח עצמו ראוי לליגה ללא קשר לגובהו, קיימת נטיה בקרב אוכלוסיה זו לדווח על גובה לא אמיתי.
זה מקרה פרטי, אבל אפשר להכליל אותו לגבי כל שחקני הכדורסל שטרם הגיעו לNBA: האמריקאים נוהגים לבחון שחקן פוטנציאלי לא רק דרך הישגיו בעבר, אלא גם דרך הפוטנציאל שלו, בעיקר הפיזי. קוין גארנט הוחתם כשחקן תיכונים על סמך אימון שערך בלי שום שחקן אחר במגרש, ובו הראה יכולת אתלטית רבה. אמנם באותה עת הוא היה שחקן גרוע יחסית לNBA, אבל העיקר הפוטנציאל. בגלל זה ליאור אליהו לא נבחר שלוש מאות מקומות בדראפט אחרי דורון שפר, למרות ההבדל ביכולות לטובת שפר.
גובה מעיד על פוטנציאל, ולכן שחקן גרוע וגבוה יועדף על שחקן גרוע מעט פחות, אך נמוך ממנו בהרבה.
גם בענפי ספורט אחרים בהם לגובה יש חשיבות (למשל איגרוף1), קיימת נטיה לדווח על גובה לא מדויק, בד"כ גבוה יותר מהאמיתי. ראשית, על מנת ליצור הרתעה, שנית, כדי לבלבל את האויב, שלישית, כי האוהדים לרוב אוהבים את הספורטאים שלהם גדולים מהחיים, ורביעית, סיבות אחרות שאיני מעלה על דעתי.
במקצועות המבוססים על משקל אכן נשקלים המתחרים, אבל זה הענין- אין שום ספורט, כיום, בו הגובה מהווה קריטריון מיון (מתאגרף וכדורסלן בגובה מטר יכולים להתחרות מול מתאגרף וכדורסלן בגובה שלושים מטר ועשרה ס"מ).
1 יש לי דוגמאות רבות, אך אחסוך ביטים. רק אציין את לוחם הMMA אנדרסון סילבה, שגבה באורח פלא מ1.80 מ' ל1.88 מ' במהלך ארבעה חודשים, בהיותו בן 31. כך לפחות לפי הרשומות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש