 |
כולם כאן כתבו על מה קצת מעצבן אותם ב"האוס" (לצד המחמאות). לאחר שצפיתי בשמונת הפרקים הראשונים של הסדרה, אתרום שתי פרוטות משלי, מה אותי קצת מעצבן בה (לצד המחמאות). לצד הציניות שהיא מוקד הסדרה ועיקרה, יוצריה לא מתנזרים מכמה רגעים של סנטימנטליות ורגש בכל פרק. מקובל עלי ולא מיותר. אבל זה נעשה באופן גרוע. קודם כל, כי השחקנים לצידו של יו לורי פשוט אינם טובים. אולי זו גם אשמת הבמאי, לא יודע - בכל אופן, בסדרות הטלוויזיה העיליות של ארה"ב כבר התרגלנו למשחק משכנע יותר. ומה שיותר מעצבן, השימוש במוזיקה: תמיד, כמה שניות לפי שהרגש נכנס לסצינה, מתחילה מוזיקה עצובה או דרמטית. גם זה מן הסתם משהו שעושים ברוב הסדרות והסרטים, אבל כנראה יש איזו מיומנות של איך עושים זאת בעדינות, כי לפחות עלי זה לרוב עובד כנדרש, באופן לא מודע. ב"האוס" הם כנראה חסרים את המיומנות הזו: פעם אחרי פעם אני נהיה מודע למוזיקה מייד כשהיא מתחילה, מבין שעכשיו מורים לי מה להרגיש, ונאטם.
חוץ מזה, בהחלט בידור משובח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש