 |
אשר למשפט שלי שציטטת, היותו של החוק חיובי או שלילי נשפטת (מבחינת קריטריון המעשיות שבו) לפי ההגדרה שציינתי, כך שלא מדובר בדיעה שתלויה בהתאמתו של החוק לתפיסת עולמי. כוונתי היתה שלצורך הדיון, ההפרדה החשובה באמת היא בין חוק "טוב" לחוק "רע" (מיותר ונדרש היה ניסוח חכם יותר), ולא בין חוקים מסוגים שונים.
אין לי בעיה עם כך שטענתי אינה רלוונטית לחלקים מסויימים, גדולים ככל שיהיו, של החקיקה. אני מראש התייחסתי לחוק "דקלרטיבי", מונח אותו לא הכרתי קודם, שכל מהותו לכאורה הכרזה על כוונה. כתבתי שחוק כזה הוא לא רק מיותר, אלא אף עלול לגרום נזק. אם חוק מסוים יכול לשמש עילה לתביעת נזיקין 1, הרי שהוא לא דקלרטיבי (לפחות לא בלבד), ולכן הוא מקבל את אישורי (כן, אני יודע שהחוק ומשפחתו נרגשים וגאים לקבל אישור זה). בתיאוריה, כנראה שכל חוק ממלא תנאי זה. בפועל, לאו דווקא- ואותו חוק עזר רומאי יכול להוות דוגמא, כמו כל חוק אחר שלא באמת אוכפים אותו. "החוק לא נאכף" שקול ל"אפשר להפר אותו ללא נזק" (גם ללא הסכנה של תביעת נזיקין, לדוגמא. אי אכיפה היא אי אכיפה), וזה שקול ל"החוק לא באמת קיים".
יכול להיות שהנחות היסוד או ההגדרות שלי שגויות עקב בורות משפטית, אבל אני לא רואה בעיה עם ההיקשים (הפשוטים) הנובעים מהן.
1 כלומר, אם הנתבע ישלם את הנזיקין, תביעה יכולה להתקבל לדיון גם על סמך טענה שאינה מוצדקת\רלוונטית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש