בתשובה לירון, 26/11/05 13:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שהכוונה לסוג אחר של קישוטים - ה"סלסולים" והוספה של תוים נוספים בין הצלילים העיקריים של המנגינה, אמצעי סגנוני שהוא חלק אינטגרלי מהמוסיקה המזרחית, ולהבדיל, במוסיקה הבארוקית. והשווה: שרית חדד עם קישוטים (אני חושבת שיש עוד ביצוע יותר מסלסל ומקושט, אבל לא מצאתי אותו) חווה אלברשטיין עם לא מעט גליסאנדי, דווקא, אבל בכל זאת לדעתי בביצוע מרשים והבחורה הזאת, שעלתה בחיפוש אקראי ביוטיוב, ששרה מאד נקי, מדייקת, לא מסלסלת/מקשטת ולא שרה עם כמות משמעותית של גליסים- אבל אני בכלל לא בטוחה שזה הופך את הביצוע שלה לטוב יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הביצוע של שרית חדד בעיניי לא מועיל, לא מזיק. לשיר הזה, שיש בו כבר מן הקלישאה, אני מוכן לקבל ריענון בדמות השירה של חדד. כנראה שאם הייתי מקשיב יותר מדקה כבר הייתי מתעצבן. הביצוע של חווה אלברשטיין, לעומת זאת, עצבן אותי מאוד, כמעט מהרגע הראשון. הקול והמשחק בהגשה שלה נפלאים כרגיל, אבל הגליסים כאן לטעמי פשוט רוצחים את השיר. זה כמובן מאוד חריג אצלה - אני תוהה אם כמו כמו אריק איינשטיין ב"לא פעם בקיץ" (תגובה 361779 (לא שאני יודע עליו - רק מכניס אותו לאותו ניחוש), זה היה ניסיון מודע וחד-פעמי לעשות משהו שונה. אחרי שני אלו, הביצוע האקראי מיוטיוב היה כמוזיקה באוזניי. יכול להיות שאני סתם שמרן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |