בתשובה לאסף עמית, 25/12/01 10:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ממש לא" התייחס לתיאור ההתמכרות הנפשית כמשהו אמורפי. היא לא אמורפית, ואין בה דיכוטומיה ברורה בין נפשי לבין גופני. הקריטריונים הם בחלקם גופניים ובחלקם התנהגותיים. אינני יודע בדיוק למה הכוונה ב"סמים קלים" מהבחינה הזו. אין ספק ששימוש באלכוהול וסיגריות עונה על הקריטריונים האלה. אינני מכיר התמכרות לחשיש או ל-LSD, אך יש מספר סיבות אפשריות לכך שלא נתקלתי במכורים מהסוג הזה. אני נוטה לחשוב שהם פשוט לא קיימים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי ''סמים קלים'' בהקשר של הדיון שלנו התייחס ספציפית למריחואנה ולחשיש, לא לסיגריות ולא לשום חומר חוקי אחר. את הדיכוטומיה בין ''התמכרות פיזית'' לבין ''התמכרות נפשית'' לא אני המצאתי, ואני מקבל בהחלט את דבריך בנדון. כוונתי היתה שהמושג ''התמכרות נפשית'' (דהיינו, התמכרות שאין לה כל סימנים גופניים) הינה מושג אמורפי בעיני, ולמעשה בדיעבד נראה לי שזה היה נסיון לא מוצלח מצידי לומר בעדינות שאין דבר כזה. לדעתי ''התמכרות נפשית'' היא עוד המצאה של ארגוני המלחמה בסמים שנורא נורא רוצים לגרום לכולם להאמין שסמים קלים הם ממכרים. נראה שלפחות על אחד ממשתתפי הדיון הזה התעמולה השקרית שלהם עבדה היטב הן בעניין הפלאשבקים והן בעניין ההתמכרות, ומצער לדעתי שהגופים הללו משתמשים בכספי ציבור כדי לנהל מלחמת חורמה בתופעה שולית מבחינת נזקה, מלחמה הכוללת החדרת תעמולה שקרית לילדים בחסות מערכת החינוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |