בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 01/11/08 8:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה שידוע לי, מטרת המעונות לנשים מוכות אינה תראפוטית, ומלבד הגנה פיזית עד כמה שניתן, הם אמורים לספק רק שירותי יעוץ מקצועיים-משפטיים. מן הסתם ילדים מוכים שמגיעים למעון עם אמם פוגשים פסיכולוג\עובד סוציאלי, אבל גם עבורם המעון אינו אמור לשמש בית הבראה נפשי. הסיבה הפשוטה לכך היא חוסר תקציב- אני לא זוכר מספרים ולא נראה לי כרגע דחוף לחפש, אבל מי שיחלק את מספר השקלים במספר הנשים, יבין שלכל אשה מוכה יש זמן מוגבל שהיא יכולה לשהות במעון, אם לא רוצים ליצור פקק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהמטרה איננה תראפויטית, אבל יש מתנדבות שמעבירות שם קורסים לאסרטיביות ולהעצמה נשית ודברים נלווים שיכולים לעזור מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט מבורך, אבל עדיין, במקרה (שלדעתי הוא היפותטי) בו גבר מוכה יזדקק למקלט, אין למנוע אותו ממנו רק משום שנוכחות גבר עלולה לפגוע ברגשות הדיירות. אגב, אני מניח שבין אנשי המקצוע והצוות המתחזק במקלטים לנשים מוכות, יש גם גברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כמובן - לא הבחנתי שזה עיקר העניין כאן. חוצמזה, גם לי נראה שמקרה כזה הוא היפותטי ביותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |