|
פעם סופרים היו גם עורכי עיתונים או לפחות עורכי לשון, כמו חיים באר בהארץ.תחשבו מה זה: סופר של ממש, זה הבקיא במכמני לשוננו, במקורות, בעברית לרבדיה ולתקופותיה, עורך את הטקסט שאנו קוראים יום יום. העתונות העברית בגולה נערכה כמעט רק בידי סופרים שמצאו כך את פרנסתם.היום המצב התהפך, והשטחיות הבורה של העיתון מכתיבה את פני הספרות. פעם אלתרמן היה מתפרנס מכתיבת "חרוזים" לפרסומת, והיום קופירייטרים זבי חוטם עורכים את הספרים שאנו קוראים. מה יהיה?
כל שנותר לנו הוא להפגין דרך הארנק, ולא לרכוש את הספרים הנקלים האלה. אפשר גם לנהל קמפיינים מאורגנים: בהתגלות ספר לקוי פתחים במסע הכפשות המאתר לקוייו ומאשימים ישירות את העורך.
|
|