בתשובה להאייל האלמוני, 15/11/08 3:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקצין אבנר לס היה בעצם יחידה 06. בחודשים הארוכים שבהם הוכן משפט אייכמן חקר לס את אייכמן ועבר איתו לפרטי פרטים על קורות חייו. כפי שספרתי אייכמן נתבקש אפילו להעלות בכתב את גרסתו המפורטת וכתב ספר שהביא בעצם את גרסתו. כל זה נכון. אלא שסיכום הדברים הוא פשוט בתכלית א. אייכמן הציג עצמו כפקיד נמוך דרג אשר בצע בנאמנות את שהורו לו אחרים. ב. כל דבר שלא תאם גרסה זו, אייכמן הכחיש. כלומר אם לא היה ניתן לערב בעניין יזמות של ממונים או פקידים אחרים, אייכמן הכחיש את מעורבותו בעניין או טען למעורבות ביורוקרטית גרידא). מה שעשה לס (קצין מאוד לא בכיר שאם זכרוני אינו מטעה אותי בכלל הושאל למשטרה ממוסד אחר בו עבד באותה עת) היא עבודה משטרתית מן הסוג האפור ביותר של הכנת תיק תביעה. לא נערכה כאן הצגה של בכירי משטרה ה"מתשאלים" את הנחקר ומנסים ל"שבור" אותו ו"לסחוט" ממנו "הודאה דרמטית" וכיוב' קלישאות מאוצר השותפות תקשורת-משטרה המוכרת לנו. רק במובן זה יוצאת המשטרה של 1960 צנועה ומעשית ביחס למשטרת ימינו המכורה לתדמיות למטבעות לשון חסרות כיסוי ולהצגות שוא. במובנים אחרים ההשוואה אינה בת תוקף. חוקריו של אולמרט אינם אמורים לשבת איתו שעות על שעות ולעבור על כל מעשיו ותכתובותיו בזמן שהעבירות לכאורה התבצעו. אולמרט אינו פושע מלחמה שנלכד היודע שמהכלא אינו הולך לשום מקום. אין שום סיכוי שאולמרט יודה במשהו או יספק לחוקריו משהו שאין בידם ממילא. עשרת מפגשי החקירה (כ"א ארך כשעה) של אולמרט הם בבחינת "מריחה", בזבוז זמן והצגה גם מול חודשי החקירה של אייכמן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |