![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כילד ודאי שתהית על כך, אבל במשפט הספציפי הזה מה שדרש את הדקדקנות הרבה לא היה רק הפרקטיקה המשפטית אלא גם הצורך לשמוע ולהשמיע את העדויות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון. ארנדט טוענת שהמישפט היה משפט ראווה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את העיקרון שמשפט משמש גם כבמה ציבורית ופיתחון פה לקורבנות אימצו במשפטים הבינלאומיים של הפשעים ברואנדה וביגוסלביה לשעבר. האם אתה סבור שעיקרון זה מוטעה? |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |