 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובו גילוי חשוב על הרצח. ביום שני ראיינה טלי ליפקין-שחק את הנשיא, והוא סיפר ש"ברגע האחרון השב"כ קיבל ידיעה שיהיה פיגוע ושעומדים להתנקש בחיינו, לא על ידי יהודים אלא על ידי ערבים [...] ביקשו שנרד בנפרד. החלטנו לרדת יחד בכל-זאת.ואז אמרתי לרבין - לא נפרדת מהמארגנים. הוא הלך להגיד שלום למארגנים, ואני התחלתי לרדת לבד. הגעתי לרכב וראיתי את הנהג של רבין. לפני שנכנסתי לאוטו שלי שמעתי יריות ומהומה. אנשי השב"כ דחפו אותי לרכב, סגרו את הדלת ונסעו כמו מטורפים" (הציטוט מטור של אמנון לורד ב'מקור ראשון'. לא שמעתי את התכנית בזמן אמת). זה, רבותי, גילוי לא פחות ממדהים. ראשית, על כך שהייתה התרעה חמה, גם אם לא מדוייקת (ייתכן התרעת שווא שבמקרה באה בעצרת שהוא נרצח, כמובן) ושנית - כמה גרועים היו נהלי האבטחה של השב"כ, עד כדי כך שכאשר יש התרעה לא סוגרים את כל האזור ומבריחים את המאובטח מאיפשהו אחורי, אלא פשוט אומרים להם לרדת כל אחד בתורו כשכמעט כלום לא מפריד בינם לבין הציבור שלא לדבר על כל כמות האנשים שהסתובבה באזור הסטרילי-כביכול. כל מי שאי-פעם היה קשור, ואפילו בעקיפין, לנושא האבטחה, צריך לקבל הלם רציני מהתיאור הזה. אה, ולטובת מי שהחמיץ את הכותרת: השורה הראשונה היא "מסתבר, להבדיל מאוד, שדווקא היה השבוע ראיון" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא הראשון ששואל: למה אתה כותב את השורה הראשונה של התוכן בשדה הכותרת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נועדה כותרת אם לא בשביל זה? ההודעות שלי הן לא טורים בעיתון שצריכות לקבל כותרת מיוחדת, וחוצמזה אני מעדיף שיהיה אפשר לזהות את ההודעות שלי כבר בכותרת, ולא באלף הודעות בעלות כותרת זהה. (אה, וככה מקובל בעין-הדג, שממנו הגעתי לפה. זו בטח הסיבה האמיתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת, לשיטתי, נועדה להיות מבוא, סיכום, טיזר, או משהו כזה. העיצוב הגרפי של תגובות באייל הקורא מפרידות בין הכותרת לבין התוכן בשורה שמכילה את פרטי הכותב, תאריך התגובה, והסבר למי ניתנה התגובה. שורת הכותרת גם נכתבת בצבע שונה מצבע גוף התגובה. כשאתה משתמש בשדה הכותרת כמקום למשפט הפתיחה ההפרדה הזו (שנכפית עליך בשל עיצוב האתר) זה מקשה את רצף הקריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעוניין לחסוך ביטים על ידי שימוש בכותרת, לה הוא מחויב ממילא, להעברת מידע. [וכעת איודע שהוא מאלף אריות ומכופף ברזלים בקרקס מלידתו. אל דאגה, במקרה זה יש לי הסבר אלטרנטיבי: הוא עושה לנו פה קרקס] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עד היום לא ברור לו ולמשפחה למה פעל השב''כ כפי מחדל האבטחה, ולמה, למשל, לא נפגע הרוצח כבר לאחר היריה הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא לא-כל-כך מפתיע אותי כמו שהבחור ההוא הינקלי שניסה לרצוח את רייגן לא נפגע - והוא ירה שישה כדורים (בשלוש שניות. אבל זה יותר ממה שלקח ליגאל עמיר). גם מאבטחים מיומנים לפעמים לא פועלים כמו שצריך בזמן אמת. אבל החשיפה של פרס, זה מדהים - כי זה לא מצב פתע כזה, אלא עדות לרשלנות כוללת ומקיפה ופושעת של נהלי האבטחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה נדהם מהעדות לרשלנות הפושעת, הרי זו היתה הצעקה הראשונה של כל מי שלא מאמין בקונספרציות למינהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמו שאמרתי, התיאור של פרס הוא פשוט ליגה אחרת של טמטום מאשר מה ששמעתי קודם. יש הבדל בין להיות רשלן פושע וזרקן בהגנה על ראש-ממשלה כשלא באמת מתייחסים ברצינות לאיום, לבין לקבל התרעה ממוקדת יחסית ולהתנהג בצורה שמביישת כל מי שעוסק באבטחה. אגב, התיאור של פרס דווקא מחליש את תיאוריות הקונספירציה השונות, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היו כעשרים התרעות ממוקדות. ב. אף פעם לא אמרו לך: סמוך יהיה בסדר, (ובדרך כלל זה באמת היה בסדר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז היו צריכים בעשרים המקרים להתנהג אחרת. הדברים של פרס הם לא רק 'מישהו רוצה לפגוע', אלא 'אמרו לנו שמישהו רוצה לפגוע כאן ועכשיו'. ב. ודאי שאמרו. ועל זה אמר מאיר פעיל: "אני לא מסכים עם רבין ששיטת ה'סמוך' היא שיטה גרועה (ר' הנאום המפורסם של רבין בנושא. שיטת הסמוך היא שיטה מצויינת, בתנאי שיש על מי לסמוך. פעם היה." אבל שוב - 'סמוך' זה בערך מה שתיארתי לעצמי עד דברי פרס. מה שפרס אמר זו התרעה מהסוג שמקפיץ את הפיוזים לכל מי שעסק באבטחה, זה היה אמור להוביל אותם להתנהגות אחרת לגמרי - גם אם 'סמוך' ניהל אותם בימים כתיקונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ביננו ויכוח בנושא, מלבד זאת שראייתך כנראה אופטימית משלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. סוף קיץ 1995, כרמי גילון ראש השב"כ בתפקיד הנביא: ראש השב"כ, כרמי גילון נפגש עם ראשי העיתונות ומזהיר אותם כי מישהו מתכונן להתנקש ביצחק רבין. (אורית שוחט, הארץ, 19.6.98). הוא נותן תיאור מדויק של הרוצח הפוטנציאלי, במעין נבואה: הוא לא צריך להיות מתנחל מהשטחים. זה יכול להיות גם סטודנט שחרחר מהרצליה שלומד בבר¬אילן (עפר שלח, מעריב, 27.8.98). הנביא ירמיהו מרגיש נחות לעומת נביא השב"כ המזהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. שמעון פרס גם סיפר על הכדור שפילח את פתק שיר השלום, פתק שהיה במקטורן של רבין בכיס החזה. מעניין איך זה מסתדר עם תיאוריות הקונספירציה של השמאל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואל תשכח את השעון! השעון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הוא סיפר את זה? יש לך לינק? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |