בתשובה לאנטילופה, 13/11/08 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סמטנה. אז אם עממית, לפחות שתהיה צ'כית. הוא היה לאומן לא קטן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי תגובה מלאה בשאלות ואז הלכתי לסמטנה [ויקיפדיה] יופי של סיפור. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה סמטנה היה לאומן והרצל היה לאומי?ומרק לאברי היה לאומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי הרצל או לאברי. היצירות של סמטנה עוסקות בלאום הצ'כי ומפארות אותו, משלבות נעימות עממיות צ'כיות, וסגנונן מנוגד - במכוון - לסגנון הקלאסי ''הגרמני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי היתה לגבי ה''לאומן'' ולא ה''לאומי''. דברים דומים בהיסטוריה הציונית לעולם יכונו ''הלאומיות היהודית'' ולא ה''לאומנות היהודית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההעמדה שלך מפספת משהו אחר. לא אומנות שעוסקת בלאום הצ'כי לעומת סגנון קלאסי גרמני אלא מוזיקה טהורה לעומת מוזיקה תוכניתית. מוזיקה שבנויה על עקרונות מוזיקליים פנימיים מול מוזיקה שמתארת נושאים חוץ מוזיקליים כמו המולדבה אצל סמטנה, או גבורה ונפש האמן אצל ברליוז. דווקא בגרמניה התנהל הוויכוח הזה, שגלש גם לפסים מאד חריפים, כשאלה שמחזיקים בדעה שמוזיקה צריכה להיות טהורה בחרו בבראהמס לנביאם ומולו הציבו את האנטיכריסט וואגנר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |