|
נראה לי שההפחתה החדה היא נסיון לפרק את "הר השקלים" שבנק ישראל מפחד ממנו - בתקווה שאנשים יוציאו חסכונות מהאפיקים השקליים ויפנו אותם לצריכה. בהקשר הזה, העיתוי אולי לא מקרי:
בטווח הקצר, השבועיים הקרובים "מתים" מבחינה פיננסית בחו"ל בגלל עונת החגים, ולכן שער החליפין יושפע כמעט רק מפעילות של ישראלים. בעיתוי אחר היה מקום לחשש מבהלת מכירות של משקיעים זרים, בעיקר על רקע המשבר בארגנטינה. צריך לקוות שכשיחזרו הזרים לשוק, לקראת ה- 10 בינואר, הם יניחו שהשוק כבר עיכל את הפחתת הריבית ויעזבו את השקל לנפשו.
בראיה לטווח ארוך, הריביות בארה"ב, יפן ואירופה כרגע נמוכות ולכן אין לחוסכים אלטרנטיבות השקעה קוסמות במיוחד במט"ח. מה שנותר להם הוא או צמודי המדד - שאם יגבר הביקוש להם תרד גם הריבית על המשכנתאות, או המניות - שעשויות לזכות לגאות קצרת טווח. האפשרות האופטימלית, לעומת זאת, היא שהם ישתמשו בכסף לקניות, בעיקר של דירות.
לסיכום, אם הממשלה תשמור על אמינותה ותקצץ בתקציב, יש סיכוי שלא יתרחש פיחות גדול בשקל ושהמצב הכלכלי ישתפר קמעא.
מה שחסר בעסקת החבילה הוא מס על הבורסה, מפני שבלעדיו סביר שתתרחש גאות ספקולטיבית במניות ואחריה התרסקות כואבת. למרבה הצער זהו, לדעתי, התרחיש הסביר ביותר.
|
|