|
||||
|
||||
אני לא מבין את הבעייה, על הציר שבין תיכוניסט לרמבו יש רמות שונות של אימון, ניתן להניח שצבא מקצועני יבצע את העבודה השוטפת בצורה טובה יותר מהצבא הנוכחי המבוסס על סדירניקים, למרות כח האדם הפחות איכות שיהיה לו וזאת בגלל נסיונו והאימונים המשופרים, אבל באותה צורה ניתן להניח שצבא המילואים החובבני שאתה מציע (שאינו רחוק בהרבה בגרף מהתיכוניסט הממוצע) יבצע את עבודתו בצורה פחות טובה מצבא המילואים הנוכחי. החשיבות של צבא מילואים חזק עולה בהרבה (לדעתי) על החשיבות של שיפור הלוחמים הסדירים באפסילון כזה או אחר. צבא מילואים שיכלול אנשים שאומנו בלבד לתקופות קצרות ומעולם לא תפקדו בזמן אמיתי ותחת אש, יהיה ירוד בהרבה מזה של הצבא הנוכחי. |
|
||||
|
||||
הבעיה? הבעיה שזה מסוג הטיעונים שמשכנעים רק את מי שמשוכנע מכדי לחשוב, או לבחון את המציאות. אם היינו לוקחים את הציר שלך, בצד אחד נמצא התיכוניסט שסיים את לימודיו ובצד השני רמבו, איפה (נגיד, בין 1 ל-100) היית ממקם חייל ממוצע אחרי חודש הכשרה? אחרי חודשיים? אחרי חצי שנה? אחרי שנה? אחרי שנה וחצי (שהוא כבר "סמל")? אחרי שלוש שנים של שירות סדיר? שנה אחרי השחרור שלו? שנתיים אחרי השחרור שלו? חמש שנים אחרי השחרור שלו? עשרים שנה אחרי השחרור שלו? |
|
||||
|
||||
השאלה שלך מאד תלויה בזמן אליו היא מתייחסת: תוצאות שונות לחלוטין היו בסוף שנות ה-60 כשאני הייתי חייל סדיר ועכשיו. |
|
||||
|
||||
(אני מניח שהאלמוני חולק עליך, אחרת הטיעון שלו לא שווה את הזמן שבזבזתי בלקרוא אותו, אבל-) אנחנו חיים היום, הזמן אליו אני מתייחס הוא היום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |