|
גם בלי לימודי בוטניקה (אם אתחיל עכשיו, אשלים את הדוקטורט כשאהיה סבתא) - בויקי נאמר שהעץ נשיר. האמת היא שכל הנסיון שלי עם עלי העץ הללו (ומה שהניע אותי לכתוב את הדברים שבתגובה הקודמת) מסתכם בזכרון רחוק מימי ילדותי הרכה. במושב של סבתי ז''ל היתה משפחה אחת ממוצא תימני (כנראה). לפעמים הם היו מביאים עלי תאנה מהיכנשהו (אולי מקרובים במקומות אחרים) ומניחים אותם על פצעים פתוחים ועל העיניים, כשהיו אדומות ומגרדות. בגיל ההוא לא שמתי לב, אבל עכשיו, תוך העלאת זכרונות (לבד. כבר אין לי עם מי) בעקבות דבריך - סביר באמת להניח שכשהייתי עדה לאירוע טיפולי כזה - זה קרה באיזושהי חופשת חג, לא בחורף.
|
|