בתשובה לרון בן-יעקב, 10/11/08 19:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הייתי דב אנשלוביץ הייתי מנסח כאן תגובה עוקצנית, אבל אני לא. הדברים הם פשוטים, וחבל שאתה גולש לשדות הפרשנות, כאילו מדובר כאן בטקסט ספרותי, מה שנראה, לי לפחות, כמו התחמקות. מדוע לא יכול להבטיח הנייה שלום מלא תמורת הכרה במדינה בגבולות 67'? בגבולות החלוקה? משהו? מדוע לא יכול א-זהאר לפחות לתמוך בדבריו של הנייה ולא לבטל אותם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תעקוץ, בשביל זה באתי. הדברים אינם פשוטים ואני לא מצפה שהנייה יגיד את מה שאתה מצפה ממנו. הפלסטינים בהכללה רבתית ימשיכו כנראה לראות בציונות פולש זר שלקח מהם את שלהם בחסות המערב שהתכחש לעקרונות שלו עצמו (וזה בסדר גמור מבחינתי). לכן מדובר אולי בריאל פוליטיק של כידונים ומגפיים, דונמים וגדרות, דולרים וקווי חשמל, ופחות בסיסמאות וסימבוליות מופשטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באתי בשביל לעקוץ. אני באתי בשביל הדיון הענייני. תמיד ''הדברים לא פשוטים''. אני דווקא כן מצפה מהנייה שיגיד את מה שאני מצפה ממנו. הוא פוליטיקאי, מנהיג, ראש ממשלה, וככזה אמור להוליך מהלכים פוליטיים. ואם נרדד את הדיון להכללות, אז היהודים הישראלים מצידם ימשיכו לראות בפלסטינים שליחים של האומה הערבית שרוצים לזרוק אותם לים. ככה לא נתקדם. אבל הדיון הזה, על הציפיות הלא סימטריות מהצדדים בסכסוך הישראלי-ערבי, נשחק כבר מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אן הוא נשחק זה לא אומר שהוא מיותר. ייתכן ואפילו זה בדיוק ההפך,הוא דיון חשוב שיש להמשיך אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |