בתשובה למודאג, 17/05/00 9:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
. הרשה לי לחדד את טענתו של בליניסקי, כך שתתמודד ישירות עם תורת הקוונטים. נכון, בתורת הקוונטים תוצאה של שני ניסויים בתנאים זהים אינה בהכרח זהה. אבל תורת הקוונטים נותנת ניבוי סטטיסטי לתוצאה. אחרת פיזיקאים היו מפסיקים לעשות ניסויים, לא? החידוש של תורת הקוונטים היה בהחלפת חוק דטרמיניסטי בחוק סטטיסטי, לא בביטול קיומו של חוק. פילוסופים של המדע אוהבים להדגיש שאת העקרון של חוקי טבע לא ניתן להפריך בנסיון. אם פיזיקאי יגלה פתאום במעבדתו ששתי מסות דוחות אחת את השניה, הוא יומר "אה, חוקי הפיזיקה הידועים לא נכונים, צריך לשנות אותם לחוקים אחרים", ולא "אה, אין חוקי פיזיקה". אני מסכים שהנסיון לא יכול להפריך את ההנחה שקיימים חוקי טבע, אבל דומני שהוא כן יכול לתת *חיזוקים חיוביים* להנחה זו, ואכן עושה זאת מאז ימי בייקון... כלומר, עלינו לשאול עצמנו מה היה אילו לא היו חוקי טבע: אולי שום דבר לא היה מתנהג באופן צפוי כלשהו, וחלקיקים היו עושים מה בראש שלהם?! הנסיון שלנו (בלי קשר להנחות!) לא ממש מסתדר עם הנחה כזו. או שאני מחמיץ כאן משהו? כמובן, יש למדע עוד הנחות קודמות, כמו למשל זו המפורסמת והמעצבנת, לפיה מה שנדמה לנו כעולם מחוץ לנו הוא אכן עולם מחוץ לנו, ולא יציר דמיוננו המתעתע. אבל לא כדאי להכנס לזה כאן (מי שרוצה, בראשית ימי האייל כתב דובי קננגיסר מאמר בנושא, "עלילות האני בעולם הפיזי". כולם מוזמנים). אבל הבה נזכר איך הגענו בכלל לדיון הזה. האם זה רלוונטי למוסר? כל ההנחות הקודמות של המדע שעסקנו בהן כאן עוסקות במה-יש, לא במה-ראוי. האם ניתן לתחום את ההשערה המדעית בגבולות של ראוי? האם זה ראוי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לבצע הפרדה בין שתי המשמעויות של המילה חוק. חוק בתחום תורת המשפט הוא דרך התנהגותית שנקבע על ידי מערכת שלטונית כלשהי שניתן טכנית לא לבצע אותה אולם העובר על החוק צפוי לעונש. חוקי הטבע הם בעצם עקרונות הפעולה של הטבע. המדע לא מחוקק חוקים הוא מנסה לתאר את דרכי הפעולה של אותם ''נתינים'' . ההנחה היחידה היא שהעולם מתנהג בדרך כלשהי ושיש דפוסים חוזרים בדרך ההתנהגות הזו. כשפיזיקאי אומר ''חוקי הפיזיקה הידועים אינם נכונים'' (דרך אגב צריך הרבה יותר מניסוי לא מוצלח כדי שפיזיקאי יעלה שפתיו את ההאשמה החמורה הזו) הוא מתכוון לומר ''מה שאני יודע על צורת ההתנהגות של העולם אינו נכון כנראה''. אילו לא היו חוקי טבע, כלומר החומר היה מתנהג בצורה כאוטית לחלוטין, לא היו יכולים להוצר בו מבנים מורכבים כמו המוח האנושי החוקר את העולם הזה. כך שמהעובדה שבמהלך קיום היקום נוצרתי אני, ואני מתקיים, וחלקיקי אינם מתפזרים להם לכל עבר, אני מסיק שכנרה שהטבע פועל בדרך מסוימת. למעשה בפיזיקה ישנם מספר קבועים שאין להם בסיס תיאורטי (למשל קבוע פלאנק, היחס בין האנרגיה של פוטון לתדר שלו. לא ידוע לי על הסבר תיאורטי למסביר למה הערך שלו הוא הערך הזה ולא מספר אחר) לו הם היו שונים בעשירית האחוז ממה שהם העולם כולו לא היה יכול להתקיים בצורה שהוא מתקיים. כך שכדי לשנות את העולם כליל אין צורך לבטל את חוקי הטבע לחלוטין, מספיק רק קצת לשנות אותם). באשר לעניין יצירי הדמיון המתעתעים, אני פשוט לא נוטה להתוכח איתם. אתה רוצה לחשוב שאתה יציר דימיון שלי, תהיה בריא. אני יודע שאני קיים כדי לא להפוך לאלי מקביל, אני פשוט לא מדבר עם הזיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |