|
||||
|
||||
שאלת ה''למה'' היתה במישור העקרוני. כולם מודעים לצד המשפטי ולפרוצדורה החוקית הכרוכים בתנאי המאסר של יגאל עמיר. אכן חישמול משך דקות ארוכות או תליה עד צאת הנשמה אינם אכזריים כלל וכלל. ממש כיף חיים. והמציאות היומיומית בבתי הכלא השמורים ביותר בארה''ב נעימה ומפנקת לכלואים. אינשאללה, בקרוב נקבל עדות נוספת מכלי ראשון מפי האחים אברג'יל. למי שטרם צפתה בסרטו של לואי תרו. |
|
||||
|
||||
ברוני הפשע הקולומביאנים, אגב, מעדיפים עד מאוד להיות מוסגרים לארה"ב (לפחות ככה זה היה נכון ל-2007, מאז לא התעמקתי בנושא) מאשר לרצות את עונשם בקולומביה. כמו-כן, אין דין התנאים בנוואדה לתנאים בקליפורניה, ושריף באקה, השריף של ל.א. קאונטי הגיב פעם להשוואה באמירה שאם בנוואדה הייתה אותה כמות עורכי דין כמו בלוס-אנג'לס מן הסתם הם היו מתנהגים אחרת. |
|
||||
|
||||
מוזר הדבר מאוד. מבלי להכיר את העובדות אפשר לדמיין שתי סיבות: אותם קולומביאנים 'מארגנים' לעצמם שהות במתקנים שמורים פחות וליברליים יותר בארה"ב. כדוגמה שהבאת בהבדלים בין המדינות השונות. שאותם ברוני-סמים חוששים מחיסול בידי חברי כנופיה יריבה בכלא הקולומביאני. |
|
||||
|
||||
החשש מחיסול בד''כ פחות משמעותי. והחבר'ה האלה יושבים, תמיד, במתקנים פדרליים, לא מדינתיים. |
|
||||
|
||||
אז מה הסיבה שהם מעדיפים מתקן כליאה בארה"ב? חייבת להיות עילה הגיונית לתופעה שציינת. |
|
||||
|
||||
תנאי הכלא בקולומביה גרועים יותר. אני באמת היחיד פה שקורא כותרות? |
|
||||
|
||||
אופס, סליחה. |
|
||||
|
||||
זו תופעה מוזרה אולי, אבל מוצקה: רוב קוראי האייל (ואני בכלל זה, קצת אירוני) נוטים לדלג על הכותרות. היה יותר ממגיב אחד שנהג להתחיל את המשפט הראשון של התגובה בכותרת ולהמשיך אותו בגוף התגובה. זה הבטיח שרוב הקוראים כן קראו את הכותרת, אבל רק אחרי שהם התעכבו הרבה שניות על משפט מוזר בתחילת התגובה, ואז טרחו לבקש בפומבי מאותם כותבים להפסיק עם המנהג. |
|
||||
|
||||
עזר. |
|
||||
|
||||
בכותרות של האייל האלמוני והארסי? |
|
||||
|
||||
כן. כותרות באייל זה כתם עיוור בשדה הראייה. |
|
||||
|
||||
אלא אם מתרחשת תקלה, אובדן ההכרה בהוצאה להורג בכסא חשמל מתרחשת בתוך פחות משניה. כסא חשמלי [ויקיפדיה] תליה שוברת את המפרקת והורגת את הנתלה מיידית, לא במשך דקות ארוכות. |
|
||||
|
||||
ותקלות קורות... זוכרת סצינה מחרידה מסרט מופלא בשם ''מייל (ומשהו)'' בו נצלה ארוכות נידון למוות בידי סוהר סאדיסטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |