 |
עיתוי הודעת החמס מתקשר היטב עם הודעת עראפת על רצונו להיות נוכח במעין פוזה של מגן הנצרות, בבית לחם בחג המולד. הודעת החמס נועדה מן הסתם ליצור "אווירה טובה" לקראת הונאת חג המולד של עראפת.
האם בשעה שרבים בעולם הנוצרי מזדהים בחג המולד הנוכחי עם העמידה כנגד ההתקפה חמורה על ערכי החופש ועקרון האוטונומיה האישית והבחירה החופשית בשם ברבריות עריצה וחשוכה המתחזה כמוסלמית, את מי בא עראפת להונות?
הרי זוכרים אנו את תרועות השמחה של המונים ערבים מוסתים ברחבי הגדה, כאשר בין לאדן, הרואה בנוצרים כופרים (INFIDEL), פגע בסמלי החירות והחופש-מעריצות: זאת תוך הבטחת גן-עדן מוסלמי לחבורת שטופי מוח מתאבדים, שויתרו על חופש הבחירה בשם שלהובי התאבדות עטורי פרוורסיה מכלימה.
את מי בא עראפת להונות? הרי בספטמבר 2000 התנכר לחלוטין לרגשות הנוצריים כלפי ירושלים, באמרו "שבשם האיסלאם" אינו יכול לוותר על פרור ממנה. לרגע, הכובש המוסלמי שהנוצרים ורגשות קדושתם כאפר בעיניו, ובמשנהו, מגן הנצרות?
את בואו של השליח האמריקני לכאן לקראת חג המולד קידם במתאבדים ובנהרות דם. ועכשו, ראו נא את תחושות הקודש האופפות אותו לקראת
מיסת חג המולד בבית לחם. כולו נכון לאכול את לחם הקודש.
האם אין גבול לציניות?
האפיפיור אמר בביקורו כאן כי היהדות היא אחותה הבכירה של הנצרות. בית לחם הינה ערש הנצרות והבשורה, וגם שמה הבינלאומי אינו מוסלמי: "בית לחם". יניח לנו אבו עמאר מגחמותיו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות