 |
|
 |
||
|
||||
 |
סעיפים 4 ו 5 נראים לי לא הוגנים אפילו אם מדובר במהמר שעובר תקופת גמילה. 4. רכוש שקונים ביחד צריך להיות רשום על שמות שני בני הזוג. אין לי פתרון מה לעשות במקרה שהוא ימכור את החלק שלו ויהמר על הכסף, אבל צריך למצוא משהו שאפשר לעשות בעזרת צד שלישי אמין ובעל סמכות. קשה לי להאמין שגבר יסכים שכל נכס שתקנו ביחד ירשם רק על שם האשה, אפילו אם הוא מכיר בבעיה שלו ועובר גמילה. 5. אם הוא כבר מגיע למצב שהוא מתפקד ויש לו עבודה קבועה, למה להעביר את המשכורת שלו אלייך לבנק? איזה גבר בוגר יסכים לסידור כזה שבו מתייחסים אליו כמו אל ילד? צריך לבדוק את המצב ואת כל הנתונים ולהחליט אחת משתיים: או שהוא במצב חמור עד כדי כך שאין מה לדבר על חתונה, או שאם כבר אוהבים ומתחתנים אז צריך יחס של כבוד מינימלי בין בני הזוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה אינך מכיר את נושא ההתמכרויות והגמילות לעומקו, אבל סעיפים 4. 5. הם מחויבי המציאות, בענין כבודו העצמי ובגרותו של המטופל, בהליך גמילה רציני המטופל נדרש להטמיע שאת אלה כבר איבד, ובמצבו הנוכחי הוא משול לילד קטן, כולל שלילת רוב זכויות האדם שלו, כולל הזכות לרצון עצמי ולחשיבה עצמאית, עליו לחוות את תהליך ההתבגרות שלו מילד לבוגר, מחדש, טוב יותר הפעם. זה נשמע רע, אני יודע, אבל זו הדרך היחידה שעובדת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |