|
אני רואה זאת באופן קצת שונה. אלו שהיו אמורים לשאול את השאלות ולא שאלו אותן (מרוה''מ ועד לחבריו של חלוץ במטכ''ל) אינם יוצאים פטורים גם לגבי התקופה שחלוץ היה רמטכ''ל. תורת הלחימה הצה''לית ותפיסת בטחון כוללת אינן עבודת יחיד. הן פרי עבודתם של אישיות מובילה (ועדיף שת''פ של כמה מובילים) וקבוצה גדולה של שותפים ועוזרים. כאשר התפיסה הזו כושלת איש מן המעורבים אינו פטור. בצבא מודרני חה''א הוא גורם מוביל. להבנתי, בשנים האחרונות עוד יותר מקודם. אדם כמו חלוץ, בין שהוא מח''א או אפילו רמ''ט חה''א וכיוב' הוא באופן טבעי מועמד להוביל את פיתוח התו''ל. מזלה הרע של ישראל שיחק לה בשני הקטבים של הפיתוח הזה. גם בקוטב של מוביל פיתוח התו''ל וגם בקוטב של העזר כנגדו (רוה''מ, שר הבטחון וצוותו וצוות הפיקוד המטכ''לי).
|
|