בתשובה להאייל האלמוני, 18/10/08 23:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל זה נכון בכל מקום ובכל זאת, אין לכך קשר לחוק הישראלי ואין דבר שמדינת ישראל יכולה לעשות בנידון. אפילו אם מדינת ישראל תיקבע בחוק שנישואין בישראל יהיו אך ורק אזרחיים, ע"י פקיד משרד הפנים, ושהיא לא תכיר בנישואין דתיים מכל סוג שהוא (כלומר, גם אם התחתנת בטקס דתי אתה חייב לגשת למשרד הפנים באופן נפרד ולבקש להירשם כנשוי, אחרת זה לא נחשב מבחינת המדינה) - עדיין מי שיאמר "הרי את מקודשת לי בטבעת זאת" בנוכחות שני עדים ייחשב לנשוי בעיני הדת/הרבנות(הפרטית והמנותקת מהמדינה)/הדתיים/כל מי שאכפת לו משטות הזו, ועדיין יצטרך להתגרש לפי חוקי התורה (ולא במשרד הפנים) כדי שאותם גורמים דתיים לא יחליטו אחר-כך שהילדים של האישה מגבר אחר הם "ממזרים" ולא ירצו להתחתן איתם....זו החלטה דתית נטו, של אנשים פרטיים, למדינה אין יכולת להתמודד עם זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהמדינה יכולה להתמודד עם זה - בעזרת הכרה בגירושים אזרחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - זה שהמדינה תכיר בגירושים אזרחיים לא ישנה דבר וחצי דבר להגדרת הממזרות. אישה שתתגרש בגירושים אזרחיים ולאחר מכן תלד ילד לגבר אחר תביא לכך שהילד ייחשב ממזר לכל דבר ועניין *לפי הדת*, מה שאומר שהוא לא יוכל להתחתן בחתונה דתית ושבחורות דתיות יסרבו להתחתן איתו. זה גם המצב היום (זו ההשלכה היחידה של להיות ממזר). המדינה לא יכול לשנות את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |