בתשובה לאסף עמית, 22/12/01 17:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צר לי על העיקוב בתשובה אך לאחר שהשלמתי את כתיבתה החליטה מכונת החישוב שלי לפרוש למנוחה קצרה בטרם הספקתי להעביר את התגובה. על כל פנים- אין לי כל היכרות ישירה עם מי מהוועדות האמורות ולא אוכל להעיד על דיוניהן. למרות האמור ידוע לי משיחות בע"פ כי מאז תחילת פעולת הועדות עלתה לטיפולם בקשה בודדת לניסוי שעינינו תכשירים קוסמטיים ולא ידועה לי ההחלטה בנידון. באופן אישי אוכל להעיד כי אני מתקשה לראות את הצורך בקיום מחקרים שכאלו ואע"פ טיפולים קוסמטיים כניתוחים פלסטיים מקובלים כיום כתורמים לאיכות חיי המטופל/ת גם מעבר לשיפור החזות גרידא על ידי שיפור התדמית העצמית וכיו"ב נימוקים שטעמם נפלא ממני. לגבי ניסויים בתחום מדעי החיים טיפלו הוועדות בעשרות בודדות של בקשות שרובן המכריע אושר, יש להוסיף הבהרה שהבאתי בתגובות קודמות ולפיה אין צורך לחזור ולאשרר הליך ניסויי כל פעם שהוא מבוצע ומרגע שאושר הליך מסויים ניתן לחזור עליו ללא הגבלה וללא קבלת אישור מיוחד. לעניין הדיון או העדרותו בחלופות למתודות המבוקשות אין לי אלא להסכים כי מדובר בנקודה בעייתית וחוששתני כי פתרונה סבוך ביותר, על שום הצורך להתמצא בתחומי המחקר הספציפיים לגביהם מבוקש אישור הליך ניסויי. שתי נקודות עולות מכאן, ראשית שיש צורך באנשים המתמצאים בתחומים הספציפיים ובחלופות הקיימות למתודות הנהוגות בהם ושנית כי דווקא כאן ייתכן כי קירבת החוקרים אל חברי הוועדה תביא למצב בו הם נמנעים באופן הדדי מלהדיח זה את רעו לדבר עבירה כפי שהתייחסתי בתגובות קודמות. בנוגע לעדויות ששמעת לגבי הליך האישור מסטודנטים אני נוטה לפקפק בהם היות ואין הסוטדנטים נוטלים חלק פעיל בהליך זה שכפי שכבר ציינתי לעיל הוא נדיר ממילא. מה שסטודנטים כן עוברים ואתייחס לכך גם בהמשך היא הדרכה מסמיכה לעבודה עם חיות (באופן אישי אוכל להעיד שבטרם עבודה עם רכיכות ימיות, שאינן נופלות תחת הגדרת החוק ל"בעל חיים", זכיתי להדרכה לגבי הדרכים למזעור סבלן ואופן הטיפול בהן כולל חניכה צמודה בהתנסויותי הראשונות). הועדות המאשרות את הליכי הניסוי בבעלי חיים בכוונת מכוון כיניתי אותם כך משום שאין לועדה כל יכולת לקבוע את הנחיצות או התועלת של מחקר זה ואחר. מטרת המחקר לעולם תהיה מוצדקת אם היא תורמת למדע וראה הערתי בנידון בתגובתי האחרונה לאדון לוסקי ובמאמר מוסגר אמליץ לכבודו ולשאר הקוראים לעיין בספר הבא- ק. ג. המפל. 1979. פילוסופיה של מדע הטבע. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, ישראל להרחבת הדעת בענין תרומתם וחשיבותם של ניסויים בשיטה המדעית (מי מהקוראים שימצא כי עולה מהדברים פרדוקס ולפיו ערכם של ניסויים פוסלים זהה לערכם של ניסויים מאשרים יזכה לשק מלא הערכה ונשיקה במצח) מה הוא אם כן תפקיד הוועדות? כאמור, תפקידן לאשר את הליך הניסוי, בבחינת היותו ניסוי בעל ערך כלומר כזה שניתן להפיק ממנו תוצאות, שניתוחן יאפשר הגעה למסקנות בעלות תוקף, וכי אין בו משום שלבים עודפים או חסרים התורמים לסבל החיה. כמו שהוזכר לעיל הן אמורות לודא בין השאר שימוש בחלופות במידת האפשר אך הנושא הוא בעייתי. יש לשים לב כי גם לאחר אישור ההליך ייתכן והנסוי יהיה חסר ערך, כמו לדוגמה במקרה בו טיפול לא הולם יגרום לתוצאות להיות בלאגן שאינו בר הסקה. אך מיקרים אלו הינם מחוץ ליכולת בקרתה של הועדה המאשרת. לגבי הניסויים בהוראה ברצוני להציג שתי גישות ותמיהה בסיכומן- הגישה הראשונה גורסת כי כל תלמיד למדעי החיים יעבור במהלך לימודיו מעבדות המכשירות אותו לשימוש בשיטות שונות של מחקר בחיות. באופן זה מגיעים כל הסטודנטים לתארים מתקדמים לעבודה במעבדות לאחר שהתנסו בעבודה עם חיות במהלך לימודיהם. חסרונותיה של גישה זו הן בריבוי החיות, הדרוש למען יוכלו תלמידים רבים להתנסות בעבודה ובקבוצות קטנות יחסית, והעובדה כי פעמים רבות המחקר בתארים מתקדמים אינו מערב עבודה עם חיות כלל ואם הוא מערב עבודה כזו הרי שהחיות שונות פעמים רבות מאלו ששימשו במהלך הלימודים. הגישה השניה גורסת כי את ההכשרה לעבודה עם בעלי החיים יעבור הסטודנט לאחר שכבר הגיע למעבדה. באופן זה נעשית ההכשרה רק כשיש בה צורך, בכל מקרה על החיה עליה מתעתד הסטודנט לעבוד בעתיד וע"פי רוב גם במסגרת ניסוי המתקיים בלאו הכי. ממש כמו בניסוי עם מאליש. לעניות דעתי השיטה השניה עדיפה מכל בחינה, אך ראה זה פלא דווקא עליה התעוררה התרעומת. בנידון תפישת עולמך כפי שהצגת אותה- ראשית אעלה שוב את הטענה כי חיפוש חשיבות מובהקת הוא דבר לא רלוונטי למחקר בסיסי וכי לא רצוי לשני הצדדים בדיון זה להבדיל בין מחקר בסיסי לבין מה שמוגדר כאן חזור והגדר כמחקר ביו-רפואי אף כי אתה עושה זאת במידה סבירה יחסית לאחרים. דבר שני, הבחירה בניסויים בחיות כברירת מחדל אכן אופיינית לשלבי האישור של שימוש בתכשירים שונים, אך לגבי שלב הסריקה ואפיון החומרים, מקובלות כיום שיטות אחרות, מסיבות שונות ובינהן העלות הגבוהה של סריקת חומרים בעזרת חיות מעבדה. בהקשר זה יש גם לציין כי מבחינת הניסיון ליצור מערכת מודל לאדם אין כרגע תחליף יעיל כמו השימוש בחיות מעבדה (לגבי מערכות סימולציה אתה מופנה לתגובתי לאדון לוסקי ולגבי רעיונות אחרים אשמח להתייחס באופן פרטני לפי ידיעותי באותו תחום) דבר שלישי- לגבי טיעונך לפגיעה במוסריות מקובלים עלי הדברים ורק אוסיף שתי הערות. האחת היא כי הניסויים על פי רוב אינם מבוצעים באופן יומיומי ובד"כ אין בהם חשיפה לגילויי סבל מצד החיות, כאשר ההליך מבוצע כשורה. הערתי השניה היא כי מבחינתי אין כל שונה בסוגיה זו מסוגיית אכילת הבשר פרט להיקף המצומצם של הניסויים בבעלי חיים בהשוואה להיקף צריכת חיות למאכל (וכל מי שחושב שהבשר הגיע מחיות שמתו מוות טבעי במלון חמישה כוכבים שיתעורר). הציפיה כי מנגנוי פיקוח יצמצמו את התופעה, ואף תוך פגיעה במדע, בעייתית מאוד, בשל סוגיית כימות הסבל והתועלת שהעליתי כבר פעמים רבות ודומני אף שגם בתגובה זו. לגבי פגיעה בסיפוק סקרנותם של חוקרים דומני כי כבר התייחסתי לכך בעבר אך למען הסר ספק אציג שוב את עמדתי ולפיה סקרנות החוקרים באה לידי סיפוק בתוצאות ובמסקנות ולא במתודות המביאות להן, הווה אומר כי פגיעה בסיפוק סקרנותם של חוקרים משמעה פגיעה במדע ושוב עולה בעיית הכימות. לגבי סוגיית שקלול קידום המדע אל מול ערכי מוסר, אסכים כי יש לפסול מחקרים שרבה קלקלתם על תקנתם, אך מסופקני אם השיקלול שאני אעשה והשיקלול שיעשה כבודו יהיו זהים ואם בכלל ניתן לעשות שיקלול שכזה. על כל פנים אשמח אם תביא את קודקס הכללים המוסריים הבסיסיים המנחים אותך ומשום שהמשימה גדולה ונכבדה אסתפק גם בהפניה לפילוסוף או לדוקטרינה החביבה עליך. בשאלת חוסר האיזון בין עלות ותועלת אשמח לנסות ולהתייחס לדוגמאות ספציפיות אך מסופקני אם מי מאיתנו מסוגל לבצע שיקלול אוביקטיבי של הדברים ולא על שום משוא פנים אלא בשל בעיות אוביקטיביות בניסיון לכמת את הדברים. לגבי בחירתך בהפצת הדברים ברבים מסופקני אם שקלול התועלת הצפויה אל מול הנזק העלול לעלות מכך, בעיקר לאור האמוציות החבויות בכל אחד מאיתנו לעומת חוסר הידע שיש לרוב הציבור בנושא, תגלה כי החברה תצא נשכרת מכך. דומני כי הסברה בקרב המדענים הנוגעים בדבר תהיה מועילה יותר ואשמח לנסות ולסייע בקיום דו שיח לא אמצעי בנושא. לגבי סוגיית הצורך בשינוי החוק, הבעתי את דעתי כי החוק הקיים מספק והבעיה הינה באי קיומו, אך אשמח אם תפרסם את הצעותיך לתיקון החוק. מראש אוכל לומר כי התיקון שהציע הח"כ שריד אינו מוצלח בעיני וגם אחרי ההסתיגויות שכבר נוספו לו ואשמח לפרט על כך לפי בקשתך אם תבוא. המשך דיון מהנה |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |