בתשובה לסמיילי, 08/10/08 17:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם לדעתך אם לא נעבור לצבא מיקצועי, המדינה תתפרק? (בהנחה שתקציב הבטחון לא יצומצם ורווחי הייעול ישמשו לתשלום משכורות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דילגתי על משפט- ''בניגוד לשיטתך, בהנחה שבה תקציב הביטחון וכו' ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לשאלתך, לא. ב. לדעתי, לא נעבור לצבא מקצועי דה יורה ב-20 השנים הקרובות. ג. לדעתי, המדינה לא תתפרק ב-40 השנים הקרובות. ד. לדעתי אין קשר בין ב. לג. (איך זה בתור "תשובה לשואל"?) ה. ואם כבר, אז הייתי רוצה לנצל את השאלה שלך להעלות שני נוזאים שמציקים לי: 1. נגיד שכן הייתי טוען את זה, האם זה היה משכנע מישהו? אותי לא. אני חושב שפאניקה היא לא ממש טיעון, ואם הטיעון היחידי שלך הוא פאניקה, כדאי לא להעלות אותו כמו שהוא, אלא לנסח אותו מחדש, באופן יותר משכנע ופחות היסטרי (למעשה, כדאי יותר לחשוב עליו מחדש, לבדוק עד כמה הוא מוצדק...). 2. בכלל, יש לי תחושה שיש בישראל יותר מידי היסטריה, ופחות מידי מחשבה מסודרת. כל מעשה אפשרי נמדד רק במשקפיים של "יביא לקטסטרופה" או לא "יביא לקטסטרופה", וזהו. אין שטח אפור, לא שום דבר לא יכול לשר את חיינו, להיות צודק יותר, להראות טוב יותר, או קטסטרופה או כלום. וכמו נהג מכונית שנכנס לפאניקה ואיבד שליטה על האוטו, כה גם אנחנו עוברים בקיצוניות בין "לא לעשות כלום" (כי אם נעשה משהו זה יוביל לקטסטרופה) לבין לעשות הכל מהר ועכשיו (כי אחרת נגיע לקטסטרופה). כל פעם השחקנים משתנים, אבל המשחק נשאר זהה, תמיד הצד השני יביא קטסטרופה. בגלל זה כל פתרון זמני נהפך לקבוע, וכשסוף סוף מנסים לשנות משהו, עושים את זה באופן הכי קיצוני שאפשר. אי אפשר סתם לשנות את שיטת הבחירות, צריך ללכת עד הסוף, ואז, כשזה לא כל כך מצליח, לחזור מייד למה שהיה קודם. ואותו הדבר מתקיים בכל דבר, הכלכלה, הצבא, השטחים, מערכת המשפט, לבנון, ערוץ 2 והנישואים של מוסטאפה ובחירת ליבו. רק הכל או כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. חליק על ההשקעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי הייתה שאלת הבהרה לגביך ולא לטיעוניך, אמרת ששני דברים משמשים בסיס לדעתך, א. אי הצדק שבגיוס חובה (כאנרכיסט אוטופי אני מסכים איתך). ב. הפונקציונליות וטובת המשק, בזאת התמקד הדיון לאחרונה . שני נושאים שונים לחלוטין וגרירת האחד מהם כדי לחזק את השני לא תורמת מאומה. ג. נושא שלא חפרנו מספיק לעומקו הוא החברתי - פוליטי, השפעת העם כאנשי מילואים על החלטותיהם של מקבלי ההחלטות, ויתור על העוצמה הדמוקרטית הזו יפגע קשות באיכותו של הצבא. ד. את המילה פאניקה אני מכיר במשמעותה המילונית בלבד (מעולם לא חוויתי פאניקה) ולכן איני יכול להשתמש בה לטיעון זה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה קורא לו ''עוצמה דמוקרטית'' נראה לי הרבה יותר כמו שיתוק אנטי דמוקרטי. אני חושב שאתה זה שהביא כאן מאמר (מעניין מאד, תודה, אגב) שנגע בדיוק בנושא הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המאמר הבאתי כדוגמה ל''גורם נוסף'' שהיה חסר לי בדיון, אם כי הוזכר פה ושם ע''י מגיבים שונים, עלי להבהיר שאני מתנגד לגמרי לדעתו של כותב המאמר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |