 |
|
 |
||
|
||||
 |
משהו בסגנון "אחר (פרט)". בצר לי, בחרתי בהומוריסטית. אז אפרט: כברירת מחדל, לשאול את השבט (כציבור או יחידה פוליטית), מה הוא רוצה לעשות, באיזו מידה, ובאיזה קצב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך את יכולה לכפות על אישה בוגרת מבנות השבט, לציית לשלטון השבטי על חשבון זכויותיה האזרחיות? כמו שתפני למועצת השייחים הבדואים לשאול לדעתם על מילת נשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני "אתה" ולא "את", אז אני דווקא יכול. סמכות פטריארכלית, אתה יודע :) 2. עדיף על האלטרנטיבה. איזו אלטרנטיבה? ציין כזו ונתדיין. משעשע אותי שקיבלתי שתי תגובות על ההצעה שלי, אחת מבקרת אותי על ההתערבות המעטה מדי והשניה בתגובה 492446 על הצורך של ההצעה שלי ביצירת מגע כלשהו. אני דווקא חשבתי שזו פשרה טובה... ואני שמח להכיר באוטונמיה של כל שבט נידח שהוא; אם יש ספק מה לעשות, הכי בטוח זה להסתגל למצב הקיים, ללמוד אותו, ואז לשנות לאט לאט ובזהירות, אם בכלל. אתה עוד לא יודע שום דבר על השבט, מנהגיו והמבנה החברתי שלו (מעבר ל"זכויות נשים ירודות") וכבר אתה רוצה לחתור תחת כל אלה? 3. למרות כל האמור לעיל ולהלן, אני כתבתי "כברירת מחדל". אם תציג תסריט קיצוני, אני עשוי להסכים גם לפעולה קיצונית. 4. כל מדיניות שכרוכה בפעולה עקבית בניגוד לרצון הסמכות המסורתית בשבט תדרוש משהו שדומה לכיבוש צבאי. לא דרך טובה להתחיל שום־דבר, לדעתי. בטח לא שום־דבר נאור. 5. אבל אם כבר מתחילים בהפצת החירות בקצה הכידון, למה להטפל דווקא לשבטים נידחים באמזונס? למה לא למצרים, נגיד? ברור שיותר קל להתעסק עם חבורת פרימיטיבים מאשר עם מעצמה אזורית של 40 מיליון איש, אבל אני מרגיש שאפליה כזו תדרוש טיעון מוסרי של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. סליחה על הטעות. 2.נאמר בציניות, אני חושב שהמודל ההודי הוא המועדף תגובה 492250 ,הייתי מכנה את השיטה "מיזעור נזקים", לא משנים דברים שעובדים ומתערבים רק במקרים קיצוניים. צריך לעבוד מאוד בזהירות ולצפות שרק בני הדור השלישי יהיו מוכנים תרבותית ונפשית למפגש עם התרבות השולטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. אבל שים לב שאם השבט (קרי: השלטון בשבט) לא רוצה מגע, שום דבר לא יעזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעייתי משהו. צריך קודם כול ללמוד את שפתו, והתהליך הזה גורם לכך הם ילמדו את שפתינו, כיוון ששפה מכילה גם תרבות וגם הסתכלות על החיים הם יקלטו משהו מאיתנו עוד לפני ששאלנו. זאת לפני שהעלנו את האפשרות שה"שבט" אינו יחידה תרבותית אחת אלא קבוצה של אנשים שאולי חלקם כן ירצו לדבר עם האדם־הלבן וחלק לא, ומי שיידבר עם האדם הלבן עלול להירצח ממחלוקות פנימיות. ולשאול את השבט זו גם בעיה, כיוון שהאדם הוא יצור סקרן. אם באים אל השבט ושואלים "רוצים לדעת מי אנחנו?", במידה ולא יתחילו לזרוק עלינו דברים אז ודאי שהם יגידו כן (מה תהיה התשובה שלנו לחייזרים?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. אם הם זורקים דברים כנראה שהם לא רוצים קשר, ואם הם מנסים לדבר כנראה שהם כן רוצים, ואם הם שואלים שאלות כנראה שהם רוצים מידע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |