בתשובה לדרור צ. דביר, 28/09/08 22:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תן רמז. קח לדוגמה את הסעיף השני - "פיתוח תחום הניקוז - החלטת ממשלה" 1. מדוע לדעתך נערי האוצר מתעניינים בביוב? 2. כתוב שזו החלטת ממשלה - היא התקבלה בלי דיון? אני באמת אף פעם לא עיינתי בסעיפי חוק ההסדרים. עכשיו שהוא מוצג כאן אני תוהה מה האינטרסים של נערי האוצר ומה בדיוק הבעיה שאתה מלין אליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הם מתעניינים בכל דבר.בסעיף בריאות של חוק ההסדרים של שנת 1998 היה סעיף (נפל)שהיה אמור לקבוע בחוק שמנהלי בתי החולים לא יהיו רופאים אלא אנשי מינהל (נערי אוצר לשעבר). בדיון בועדת הכספים שישבתי בה כאורח, ישב לידי מנכ"ל הכללית דאז ד"ר (רופא)יצחק פטרבורג. מישהו מהליצנים השחצנים של האוצר- הרפרנט היה חיים פלץ-מתקרב בכלל ליכולת הניהול שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אנשי מינהל (נערי אוצר לשעבר)''. איזה שטויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה? אני מציע לך רק כדי שתראה יותר רציני: נמק כל כדור שיוצא מהרובה שלך. אולי אפשר לשמוע נימוקים מכבודו מדוע זה שטויות? אתה יודע למשל כמה אנשי אוצר עברו לעבוד בחברות שבשליטת משפחת עופר? עשרות. אף פעם לא ראית שאנשי אוצר הולכים לנהל בשוק הפרטי? להזכירך המצב בארה"ב בניהול בתי חולים ולשם שאף חיים פלץ ואפילו הביא דוגמאות. ועכשיו קדימה-שוט אבל תנמק את דבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, די איציק. אי אפשר להתיחס ברצינות לתגובות מפחידות כאלו: "הם מתעניינים בכל דבר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? תסתכל על חוק ההסדרים: יש שם איזה תחום שאנשי האוצר אינם מציעים בו הצעות מיקצועיות ולא רק מבחינה פיננסית? הם עוסקים בצדדים המיקצועיים של מישרד התיקשורת, בצדדים המיקצועיים של משרד הבריאות, בצדדים המיקצועיים של משרד החינוך וכד'. יש רק אחוזה אחת שלא נותנים להם להכנס לתוכה והיא משרד הבטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? http://ecowiki.org.il/index.php?title=חוק_ההסדרים/הק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה זה גירסת וורד שהכינו בשביל שלי יחימוביץ. אולי אתה מתכוון למה שאושר. המטרה שהבאתי את ההצעה לפני שאושרה כי היא מאד רלוונטית לדיון על פידי האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאושר היא החלטת ממשלה מס' 4008 – הקמת ועדה להתאמת הבקרה והפיקוח על תקציב הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שנפל אותו סעיף. אולי היו מרחיבים אותו אחר כך גם לצבא, וקובעים בחוק שהרמטכ''ל לא יהיה גנרל אלא איש מנהל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו יותר מתוחכמים היו מעבירים בחוק ההסדרים שמנהל בית חולים יהיה רופא ובריפוי יעסקו אנשי מינהל. הייתי מכניס את חיים פלץ למחלקה פנימית בחורף לחינוך מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלאור המחסור ברופאים אולי זה דווקא באמת רעיון טוב לקמץ בהם במשרות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המניעים של האוצר בהעלאת ההצעה היו כמובן אחרים. על פי תפיסת העולם של הכלכלנים שם, אסור ששיקולים רפואיים יתערבו בשיקולים כלכליים שבניהול בית החולים. אוי ואבוי שהמנהל יפעל תחת שבועת היפוקראטס.המגמה הכללית היא מאד ברורה: בתי החולים צריכים להפוך לתאגידים שהמניע הראשי שמנחה אותם הוא מניע מיקסום הרווחים. רק היוווצרות שוק ותחרות של מוסדות רפואיים בעלי מניע כזה , ייצור מערכת ראציונלית. אין בין גישה כזאת ובין מיקצוענות של כלכלן ולא כלום. יש כאן קידום של תפיסת עולם; קידום של תפיסה דתית מסויימת. עד שלא פגשתי אישית באנשים האלה בועדת הכספים ובהנמקות והצגת דרכם, לא הפנמתי את הבעיה של אסכולת האוצר. הבעיה העיקרית היא שהאנשים הללו-לא רק באוצר אלא עשרות ומאות אלפי מפיצי אסכולת שיקגו, חדורי אמונה שמה שהם מביאים היא מיקצוענות טהורה ולא חלק מתפיסת עולם. ההנמקות של חיים פלץ זעקו "אני מביא נימוקים אובייקטיביים וראציונלים ואתם אינכם מבינים כלום". מבחינה כלכלית טהורה- אם יש בכלל דבר כזה, כל התחום של הרפואה איננו יכול להיות נגזר ממיפגש עקומות ביקוש והיצע. אני מקווה שהאייל האלמוני המסויים שכל כך כועס על שאינני מבין כלום בכלכלה ושאלך ואלמד -יסלח לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע לא חשבתי כמובן שאלה היו שיקולי האוצר:) לשיטתי, כמובן, לא ייתכן שינהל בית חולים אדם שאיננו רופא, או לפחות שאיננו מומחה בתחום קרוב לרפואה (למשל, מי למד מינהל רפואי). יותר מזה, נראה לי חשוב שמנהל של בית חולים יהיה אדם שעבד תקופה מסוימת באותו בית חולים עצמו, כדי שיכיר גם את הבעיות הרפואיות-סביבתיות שעשויות לצוץ בו: למשל, אלה מחלקות זקוקות לפיתוח, בהתאם לצרכי האוכלוסיה המקומית ושיקולים הנוגעים לבתי חולים אחרים הסמוכים אליו יחסית. ולא נראה לי שזה נוגע רק לעניין של התייחסות אנושית לחולים, אם כי היא רצויה מאוד כמובן. זה נוגע ישירות לאיכות הטיפול שאפשר לתת, מבחינה רפואית טהורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו ויכוח. אני מכיר את התפיסה שכתבתי נגדה לא רק מהאוצר; זוהי הסלידה וההרתעות מהצורך בחשיבה מורכבת שמתייחסת לדברים לא לגמרי מדידים שאינם מבוטאים רק בערכים כספיים. החיים כל כך פשוטים וקלים לניהול כשהכל יכול להיות מסוכם במאזן הכספי-BALANCE SHEET . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שבמקרים רבים תפיסה רחבה ומורכבת יותר בהחלט מסתכמת במאזן כספי טוב יותר, אם לוקחים את כל הניהול כדבר מאוד כולל שמעלה את בריאות האוכלוסייה: הרי בסופו של דבר מבחינת המדינה אוכלוסייה בריאה יותר היא משתלמת יותר בדרך כלל, לא? ולשיקולים מהסוג הזה חייבים להידרש מביני דבר. קראתי פעם ראיון עם מנהל בית חולים בדרום וושינגטון (הבירה), באיזור של משכנות עוני מובהקים, שם כמעט כל החולים הם נתמכי סעד. הוא הצליח להעלות את בריאות האוכלוסייה (ובאותה הזדמנות את מצבה הכללי) באותו איזור בצורה מרשימה כל כך שמנהלים רבים מבתי חולים אחרים באו ללמוד ממנו, אם כי כמובן הדבר עלה לו במאבקים רבים עם פקידי האוצר האמריקניים עד שהם ראו כמה הוא חוסך להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית להמשך השאלה שלו: היכן בישיבות הממשלה ובוועדות הכנסת היה דיון על הסעיף הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניתי בכלל - שאלתי. כתוב שם שזו החלטת ממשלה - האם הממשלה החליטה בלי דיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף כולל "חיסכון" של 40 מליון ש"ח (שאמורים להיות מומצאים איכשהו מתקציבי הרשויות המקומיות או מגבייה ישירה מהמזהמים). אינטרס ברור לקיצוץ. האם הרשויות המקומיות יכולות לעמוד בזה? (אין כאן הסבר. אולי הנושא הזה עלה באיזשהו דיון על הסעיף) כמוכן סעיף 4 כולל העברה של שני תקנים למרות שלפי סעיף שלוש לא התקיימה עבודת ההכנה הנדרשת. שוב: האם השינוי אכן נדרש? האם הוא לא יפריע בהמשך? איציק יגיד לך שיש לנערי האוצר אינטרס ברור: לקבוע סדרי שלטון בעצמם. חוק ההסדרים הוא אכן חוק שלדרג המקצועי של משרד האוצר יש הפעה רבה על סעיפיו ושר האוצר (יחד עם ראש הממשלה) הוא האחראי העיקרי להעברתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף. ===>"איציק יגיד לך שיש לנערי האוצר אינטרס ברור: לקבוע סדרי שלטון בעצמם." נכון, הוא יגיד. ובגלל זה קשה לקחת אותו ברצינות. הרי את זה אפשר להגיד גם עלי ועליך, ולא תהיה לנו דרך להפריך זאת. השאלה שלי היא למה - לדעת דרור והטוענים כמוהו - נערי האוצר מתעניינים *דווקא* בביוב? איך שאני מבין (בע"מ) את עניין חוק ההסדרים זה שיש המון דרישות להוצאות של כל מני פוליטיקאים מהתקציב. ולרוב הדרישות הללו לא נעשתה על ידי הפוליטיקאים עבודת הכנה. הסיבה היא שהרבה יותר קל להבטיח "אנחנו נטפל באישה הזקנה מהמזדרון" מאשר לבצע את עבודת ההכנה שפורטת את זה לפרטים. מה שקורה לקראת הגשת התקציב זה שיש דרישות של 200-300% מסך כל התקציב המוצע והפוליטיקאים צריכים להחליט מה יכנס לשם ומה לא. כמובן יהיו אנשים (כמו שיש כאן) שחושבים שאפשר להכניס הכל וכועסים על מי שמנסה לקבוע תקציב כלשהו. פסיכולוגית, אני מבין את זה: גם הילדים שלי כועסים עלי כאשר אני נאלץ להגביל את התקציב המשפחתי ("השנה, או אופני הרים או מחשב חדש - תחליטו"). הבעיה היא שהפוליטיקאים לא מבצעים את עבודתם ולא מצליחים להחליט בהסכמה באשר למה שיכנס לתקציב (אני לא אומר שזה קל). ולכן, לקראת הגשת התקציב, האוצר עורך את חוק ההסדרים ומגיש אותו פחות או יותר כחבילה אחת. זה לא בגלל שהם מעדיפים ביוב על קצבאות. לדעתי הם משתדלים להתבסס על החלטות קימות כדי להגביר את הסיכוי שהחוק יעבור. למיטב הבנתי, האינטרס היחיד של האוצר הוא שיעבור תקציב (זו העבודה שלהם) ולא ממש איכפת להם איזה - הרי זה לא כסף של אבא שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואילו כל השאר הם ילדים שצריך לחנך? בחייך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. פקידי האוצר עושים את עבודתם, ורוב הפוליטיקאים לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? האם ההצעה שלא רופא ינהל בית חולים היא הצעה קיימת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני מאמין לך שהיא קיימת. אז מה זה אומר על האינטרסים של נערי האוצר - שהם נגד רופאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לעזאזל חשוב שדווקא רופא, שלמד *רפואה* 7 שנים והתמחה בתת-התמחות 4 שנים, וניהל מחלקה, יהיה מנהל של בית חולים? למה הכישורים הרפואיים שלו הכרחיים לתפקיד הניהול? לפי דעתי אחות מנוסה, או סניטר עם ראש על הכתפיים יכולים לעשות את העבודה הזו לא פחות טוב. ממש לא מזיק שמנהל חברת תוכנה יהיה מהנדס. זה מגדיל את אמון העובדים בו ואת הבנתו את כמה מהסוגיות. אבל זה לא הכרחי. נראה כמו עוד אלמנט של הגילדה הרפואית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לעזאזל אתה כועס? אנחנו הרי אמורים לנהל כאן שיח על נושאים כלכליים. נושאים שמתיימרים לבטא את הגישה הראציונלית-קרה. איך כלכלן כמוך מערב את הכעס בראציו? זה הרי לא ראציונלי לערב את הכעס בשיקולים כלכליים. ולעניין שלנו: המגמה המאד ברורה של האוצר היא להעביר את הניהול לגילדה הכלכלית שהמוטיב העיקרי אצלה הוא לא להסתבך בשיקולים אנושיים לא ראציונליים ולא כפי שאתה מצייר לפתוח את הניהול לאחרים חוץ מרופאים. אבל הם לא יודו שיש דבר כזה גילדה כלכלית. גם אני אינני חושב שיש דבר כזה שנקרא גילדה כלכלית; יש דת ניאו ליבראלית. אין גם גילדה רפואית. אם היתה גילדה רפואית, היית רואה מערכת שכר אחרת בבתי החולים. תפיסת העולם הרפואית צריכה להיות המיסגרת שבתוכה מתנהל בית החולים. צריך להיות איזון ויעילות כלכלית אך לא להכניס את מוטיב הרווח כמוטיב בלעדי בניהול בית החולים. הרופא מנהל בית החולים אינו מביא לניהול את תתי ההתמחויות שלו. הרופא אמור להביא כמיסגרת לדרך הניהול שלו את הגישה האנושית כלפי החולים. אל תתחיל לתאר לי רופאים לא אנושיים שאתה מכיר כי זה לא קשור. הבסיס במיקצוע הרפואה הוא האנושיות. הבסיס בתפיסה הכלכלית שהתייחסתי אליה הוא הרווח הכספי והבריחה משיקולים אנושיים לא ראציונליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבזה אפשר לסכם (או להנציח) כל דיון. אנחנו רוצים דיון (ומנהל, ופוליטיקה ו...) שמבוסס על שיקולים לא רציונליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוב בלגלגל דברים עד אבסורד. זו בדיוק מערכת הטיעונים שאני יוצא נגדה: הצגת צד אחד כראציונלי והשני -כלא. ומה מראה את הראציונליות של הצד האחד? ה-BALANCE SHEET הכספי.יש מדד אחד שיראה שהארגון מתנהל באופן ראציונלי- שורת הרווח או במילים אחרות: הורדת הוצאות והגדלת הכנסות.כדי שמנהל הארגון לא יתעסק בשיקולים רפואיים לא רלוונטיים ולא ראציונליים, עדיף שלא יהיה רופא אלא איש בעל רקורד ניהולי וידע כלכלי שבא מתחום הניהול האיזוטרי. בכלל לא משנה שהוא ניהל קודם את השיווק בחברת אלקטרוניקה או שהיה ממונה על הביטוח במישרד האוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זה שבחר להציג את עצמו כלא רציונלי (ואת הצד השני כלא אנושי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, אני אוהב להשעשע בלגלוג וכו' אבל אני באמת ובתמים מת להבין פעם את הדיבור הזה - ששמעתי גם מאחרים - על ציבוריות ופוליטיקה לא רציונאלית. אתה מתלונן שהליבראלים, או הניאו-ליבראלים, או נערי האוצר, או האחר, הרע,בורחים "משיקולים אנושיים לא ראציונליים". ואני שואל, ברצינות ובתום לב: איך אפשר לקיים דיון ציבורי "אנושי לא רציונאלי"? ואם צריך לקיים כזה דיון אז למה לא לקיים דיון "אמוני ולא רציונאלי", או "יהודי ולא רציונאלי" או "חמדני ולא רציונאלי" וכו'? הרי יש כאן כשבעה מליון אנשים שצריכים למצוא מדיניות משותפת - לצורך הדוגמה, נגיד, תקציב משותף. איך אני אנסה לשכנע אותך ואת 6,999,998 האחרים לקבל דווקא את העמדה שלי, אם לא בנימוקים רציונאליים? האם זה מספיק שאצעק שהעמדה שלי "אנושית יותר", או "יהודית יותר", או "צודקת יותר", או "טובה יותר", בלי לנמק באופן רציונאלי - המשותף לבני אדם שדעתם שונה - את טענותי? איך אלו שלא שותפים לדעתי אמורים בכלל להבין מה אני מקשקש? --- גם ההתנגדות שאתה מביע ל-BalanceSheet (ואני יודע ששותפים לה רבים אחרים) לא מובנת לי. אני יכול להבין, לקבל או לדחות טענה שצריך להכפיל או לשלש או לרבע את תקציב בתי החולים. אבל אני לא יכול אלא ללגלג על הטענה שאפשר (ועדיף!) לנהל בתי חולים בלי BalanceSheet. יכול להיות שאני מלגלג מתוך בורות - כי אני פשוט לא מבין את הדברים לעומקם ולכן הם מצחיקים אותי (זה מה שאומרים לי האמוניים הלא רציונליים בימין הקיצוני). אבל על זה בדיוק אני מלין: אני לא מבין ואף אחד - עד עתה גם אלו שמתנסחים בזהירות רבה משלך - לא יכול להסביר מה זה נקרא לנהל בית חולים (או בית חרשות, או בית מטבחיים, או בית ספר או רכוש ציבורי כלשהו), בלי BalanceSheet. אני מתנצל מראש, אבל אם לא יסבירו לי את זה בפרוטרוט, באופן רציונאלי, אני כנראה אשאר בבורותי ואמשיך ללגלג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסביר לך ואני מתנצל שהדברים שלי לא הוסברו כיאות. לא התכוונתי שהגישה שלי איננה ראציונלית. היא ראציונלית יותר מהגישה השניה שמתיימרת להיות רציונלית. הגישה שנתפסת כראציונלית בניהול היא הגישה שרוצה לעסוק רק בדברים הניתנים לכימות מספרי ולהצגה ב-BALANCE SHEET . מה שאני מתכוון הוא הקוד האתי של הארגון. אם הארגון הוא בית חולים, אז ברור שדברים רבים מתנהלים על פי הקוד האתי הרפואי שאיננו חופף את ההתנהלות העיסקית שמשתדלת להציב את הרווח כמטרה. אם המטרה היא להגדיל את הרווח אז האמצעים הם לחסוך בהוצאות.כדי לחסוך בהוצאות ולשמור על הקוד האתי של הרפואה, אתה צריך שיהיו לך מסגרות מוסריות מאד חזקות אחרת בלי להרגיש תתחיל לשחוק את האתיקה לטובת הרווח. מה שעל פי תפיסת העולם הניאו ליבראלית אמור להביא לכך שהמוסד שלך ישמור על הקוד האתי, היא התחרות שתחייב אותך לשמור על הקוד האתי או שלא יבואו אליך. זה היה עובד אם כל האנשים היו אמידים ומעלה. השיטה הזאת בנויה על ניסוי ותהיה. כשאתה חולה , לא תמיד יש לך את הזמן והמצב הנפשי שמאפשר לך ניסוי ותהיה, שלא לדבר על אנשים קשי-יום שאינם כה מעטים והם בכלל לא נספרים. עכשיו חזרנו לעניין הראציונליות. המיבנה הראציונלי של מערכת בריאות היא שילוב בין האתיקה הרפואית ובין הכורח הכלכלי. השילוב הזה, כמו בכל מה שקשור לאתיקה, נגזר מהרמה המוסרית של האנשים (לא נכנס ל-BALANCE SHEET ).לדעתי לנסות ולארגן מוסד רפואי כמרכז רווח הוא דבר לא ראציונלי וגם ולא מוסרי, אלא אם אתה מצמצם הת הראציונליות לרצון להרוויח מה שיותר כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. עכשיו לפחות אנחנו על אותו מישור. אני יכול לנסות להבין. לדעתך, הקוד האתי של בתי החולים, בשיטה הרווחת היום, איננו אנושי מספיק אלא מתמקד יותר מדי בהיבטים הכספיים - "של רווח והפסד". אתה הייתה רוצה בתי חולים שמנוהלים על פי קוד אתי אחר, שיתן מענה גם לאנשים קשי יום. מה שאתה מבקש למעשה (ובזה אני תומך בך, עקרונית) זה שיגדילו את תקציבי בתי החולים כך שיוכלו לטפל ביותר אנשים שאין ביכולתם לשלם את מלוא עלות הטיפול.אם יקבען קוד אתי כלבבך ויתקצבו את בית החולים בהתאם, אני לא רואה מדוע אתה מעדיף רופא (נגיד מנתח מוח) מאשר מנהל מקצועי. ובמיוחד לא ברור לי מדוע אתה חושב שבמצב החדש אפשר לנהל בית חולים בלי מדדים מספריים ובלי BakanceSheet. אם במצב הנוכחי, למשל, דוחים 20% מהחולים שבאים לבית החולים, אז במצב שאתה מעדיף לא ידחו איש, או שידחו רק 5 אחוזים. אבל בכל מקרה לבית החולים חייב להיות BalanceSheet והוא חייב להתנהל באופן מדיד כי אחרת אפילו אתה לא תוכל לדעת אם הוא באמת מתנהל לפי הקוד האתי שלך, או שכל הכסף הולך לכיסיו של הרופא. (אגב, שמעתי שאפילו עמותת לתת, מנהלת תקציבים ומציבה לעצמה יעדים מספריים, כמו עסק ריווחי לכל דבר. כל קילו קמח שאוסם תורמת לה נרשם כהכנסה, וכל חבילת מזון שניתנת לנזקקים נרשמת כהוצאה - המנכ"ל הוא עו"ד שנבחר על ידי איגוד המפרסמים לאיש השנה בשיווק). לכן אני חושב שגם בעניין הזה כוונתך הייתה שונה מכתיבתך: בעצם אתה מבין שאפילו בית החולים של אמא תרזה צריך BalanceSheet וצריך להתנהל על ידי אנשים שיודעים לקרוא ולכתוב גליונות כאלו. אם MD יודע לעשות זאת טוב מ-MBA שיתנו לו לעשות את זה. ואם MBA יודע לבצע ניתוחי לב טוב יותר מרופא, אז שיתנו לו לנתח. אבל על פי רוב, אנשים יודעים לעשות מה שהם למדו והתנסו בו קודם. בכל מקרה, מה הטרוניה על נערי האוצר שממליצים לשר הממונה עליהם על פי דעתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתחליט להתייחס ליותר מחצי משפט מתוך תגובה 491871, תקרא לי. אני אשאיר אותך בינתיים לצחצח חרבות עם איציק. ומכיוון שתוכן התגובות רדוד קמעא, אין לי אלא להסתכל על מספריהם. דביאן חגגו לא מזמן את הבאג ה־500,000. אנחנו עדיין לא שם. האם היתה כבר פעם באייל תחרות דומה ל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר אני קורא לך (כדי שתעמיק את הדיון ולא תרדד אותו יותר). אני מניח שאתה מבקש התייחסות ל תגובה 491865 שלך. אם הבנתי את הפואנטה במה שכתבת - לפקידי האוצר יש אינטרס לקצץ בתקציב ואין בחוק ההסדרים נימוקים לסעיפים המקוצצים ולהשלכות שקיצוץ כזה יביא. בגדול, לא נעשתה עבודת הכנה ולא התקבלה הכרעה של הפוליטיקאים על כל סעיף בנפרד, כפי שצריך להיות במדינה מתוקנת. אם זו הביקורת שלך (או של אחרים) לחוק ההסדרים, הרי שאני שותף לה. כבר אמרתילמעלה שכמעט לכל הדעות השימוש במכניזם הזה פסול. גם אני חושב שהוא פסול אבל, במצב הפוליטי בארץ, הוא הכרח בל יגונה. כי מה שיותר גרוע (ופחות דמוקרטי) מהעברת תקציב באמצעות חוק ההסדרים, הוא אי העברת תקציב. להבנתי, את מסגרת התקציב (1.7, 2.5) קובעים הפוליטיקאים - עכשיו ממש הם מתווכחים על זה בין העבודה לקדימה. אם הם היו מסוגלים להגיע להכרעה באשר לסעיפי התקציב, כך שהסה"כ יתאים למסגרת שהם עצמם קבעו, אז לא היה צורך בחוק ההסדרים. לכן האחריות לשימוש הפסול בחוק ההסדרים מוטלת על הפוליטיקאים ולא על נערי האוצר. עכשיו אני מבקש שמישהו יסביר לי מה לא הבנתי פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק ההסדרים זכה לביקורות מהרבה כיוונים-כולל ביקורת של הבג"ץ שרק בגלל הקפדתו להמעיט בצווים לגבי חוקים חדשים, הוא לא ביטל אותו. הביקורת העיקרית על חוק ההסדרים-גיגול פשוט יביא אותך אליה- היא שהאוצר מנסה להביא דרכו שינויים מבניים בתחומים מאד ספציפיים (שידור דיגיטאלי). לחוק הזה אין אח ורע באף מדינה דמוקרטית. מי תומך בחוק? כמובן שאבירי החרות והשוק החופשי -נחמיה שטרסלר למשל. מדוע? כי זו דרך טובה לעקוף את ההליך הדמוקרטי המעיק עליהם ולקדם רפורמות בכיוון הניאו ליבראלי. מה שמאד מדאיג אותי הוא שהציבור קיבל את ההליך האנטי דמוקרטי הזה כהליך לגיטימי והשרים ויתרו על סמכויותיהם (בדרך מאד מתוחכמת סירסו אותם). לא מפתיע אותי שאבירי השו"ח מקבלים אותו. ההליך הדמוקרטי פחות חשוב מהתהליכים הניאו ליבראליים; ראינו את הביטויים הקיצוניים יותר (אני מניח ששטרסלר לא היה מגיע לזה) של אנשי שיקגו בדרום אמריקה בשנות ה-70. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק ההסדרים זכה לביקורת גם ממני. מה עם נערי האוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נערי האוצר הוא כינוי לכלכלנים הצעירים של האוצר שבונים את חוק ההסדרים ומשמשים כרפרנטים של המישרדים השונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע למי קוראים נערי האוצר. מה שאף אחד עוד לא הסביר פה, זה מדוע תולים את חוק ההסדרים בנערי האוצר ולא בפוליטיקאים שקבעו את מסגרת התקציב ולא הגיעו להסכמה באשר לסעיפיו כך שלא יחרגו מהמסגרת שהם עצמם קבעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם קביעת מיסגרת התקציב נעשית תוך מערכת איומים ולחצים על: "תגובת השווקים" אם לא נעמוד ברמת הגרעון של 1.7% כלומר גרעון0% אם מחשבים את הגידול הטבעי והקופסאות. ב. http://www.shelly.org.il/wp/wp-content/uploads/2008/... עבור בבקשה על חוק ההסדרים וראה האם אין בסעיפיו משום קידום תפיסת עולם של האוצר -תוך סינון ה"עיזים" שלא תמיד קל לאתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מקבל את העובדה שהשרים מפחדים מ"תגובות השווקים". האמת בשבועיים האחרונים, גם אני. אני לא מאמין שנערי האוצר גורמים לשווקים להצדיק את תחזיותיהם. הם, לכל היותר, נותנים תחזית קודרת ומאיימת. אבל מי שמחליט אם הוא נבהל ממנה זה שרי הממשלה. אז למה אתה נטפל דווקא לנערי האוצר ולא לשרים שנבהלים מהפחדותיהם? ב.למה כולם נותנים לי שיעורי בית ותירגול נוסף? בלי לעבור על כל זה אני מקבל את דעתך שחוק ההסדרים מקדם השקפת עולם ניאו-ליבראלית. עכשיו אני שואל (בפעם האין ספור): מי הם אלו שמאשרים את החוק הזה ולמה אתה לא מאשים אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אני חוזר בפעם האין ספור: אני כן מאשים את הפוליטיקאים במצב. זה איננו מתיר לאלו שאמורים להיות הדרג המיקצועי, לשמש כאידאולוגים ומנחי דרך. זה איננו מתיר למשרד האוצר לנצל את חולשת המערכת הפוליטית בכלל והפוליטיקאים כפרטים-בפרט,ולנהל את כולם ניהול פוליטי. אגב, גם המערכת הצבאית עושה את זה. לדעתי מי שעוסק בפעילות פוליטית (במיקרה הזה פקידי האוצר) צריכים להחשף ולהיות מוכנים חטוף התקפות אישיות ושמיות. ברגע שהם פועלים בהחבא בלי להסתכן, זה איננו תקין ומראה על חולשה ציבורית של כולנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. אתה מאשים את הפוליטיקאים אבל תקרא את התגובות שלך בדיון הזה ותראה על מי אתה (ודרור) מוציא את זעמך. קיטונות של רותחין על נערי האוצר והודאה בדוחק שגם שר האוצר אשם. אתה מסרב להתייחס לעניין האחריות שחזר ועלה פה. מי ממונה על מי? מי מתיר לנערי האוצר לפעול כפי שהם פועלים ובידי מי הסמכות לאסור זאת? אתה יודע שהמפתח נמצא בידי שר האוצר והממשלה ובכל זאת אתה מעדיף לבקר ולהעניש את הש"ג במשרד האוצר בגלל שהוא עושה מה שהממונים עליו התירו לו לעשות. ובגלל שאתה לא היחיד שעושה זאת, אני שואל את עצמי מדוע. מדוע מי שמתנגד למצב הנוכחי מעדיף לבקר את הדרג המקצועי ולא את הדרג האחראי? הספקולציה שלי היא שאתה לא יכול להשלים עם העובדה שבעשרים השנים האחרונות נבחרו שרי אוצר ניאו-ליבראליים (גם מהעבודה וגם מהליכוד). ממש כשם שקיצוני הימין לא יכולים להשלים עם העובדה שנבחרים ראשי ממשלה עם נטיה קלה לשלום. מה שאתם - בקצוות - באמת רוצים זה שיחליפו לכם את העם ככה שיבחר לפי דעתכם. אבל כשזה לא מסתייע, הביקורת עוברת לדרג המקצועי - אלו משתסעים בצבא והאחרים משתלחים בפקידים. לפעמים מדהים כמה שהקצוות דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לגבי הפוליטיקאים. הבעיה היא שגם אם יבחר היום שר אוצר שאיננו ניאו ליבראלי, יהיה לו קשה לעבוד מול מערכת סיביל סרביס התפקדת כמערכת פוליטית לכל דבר ועניין. לכן לדעתי אם המערכת הזאת פועלת כמערכת פוליטית, היא צריכה לקבל טיפול פוליטי ולא לחסות תחת מסך ההגנה של ''השרות הציבורי האובייקטיבי והמיקצועי ונטול הפניות, העושה רק מה שהמערכת הפוליטית אומרת לו''. אם אתה פקיד שנוהג כפוליטיקאי, אז היה מוכן לשלם את המחיר של היחשפות כפוליטיקאי. מה שאני דורש מפקידי האוצר איננו בא במקום מה שאני חושב על הפוליטיקה הניאו ליבראלית. מהם הציבור צריך לדרוש לחזור ולהיות פקידים. מהפוליטיקאים צריך לדרוש לקחת אחריות ולא להאשים את האוצר. אני מקווה שהסברתי את עצמי נכון. אנימאשים את הפוליטיקאים -השרים שהם נותנים לשר האוצר וחבר פקידיו לגמד אותם ולהפכם לאימפוטנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הבהרת את עמדך ועכשיו אני יכול להבין אותה ולהביע את התנגדותי: ===>"הבעיה היא שגם אם יבחר היום שר אוצר שאיננו ניאו ליבראלי...". למה שלא נחכה ונראה? בפעם האחרונה שכבר נבחר מישהו שיכול היה לבקש את משרד האוצר, כדי להחליף את פקידיו ומדיניותו, הוא נמנע מלעשות זאת. לדעתי הוא הבין שהביקורת הקיצונית ישימה רק כביקורת - באופוזיציה. היא לא מיועדת להיות חלופה מעשית. אם שרי האוצר הם באמת ניאו-ליברלים, כפי שנראה גם לך, אז פקידי האוצר שמבצעים ומדבררים את המדיניות הזו צריכים לקבל פרס העובד המצטיין. יתר על כן, אם אתה הייתה נקלע למשרד האוצר - וכאדם כנה פועל על פי מצפונך וממילא בניגוד לשר הממונה - היה צורך לפטר אותך. אבל כל עוד אתה עושה מה שאתה מאמין בו וגם בהתאם לנבחרים הממונים עליך, אשריך. אם הפוליטיקאים כ"כ אימפוטנטים עד שאין ביכולתם להגיע להסכמה על התקציב, אז על פקידי האוצר - תחת פיקוחו של השר - לסייע בכל דרך חוקית לסגירת התקציב וקידום אישורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנת את דברי וזה כמובן באשמתי. "אם הפוליטיקאים כ"כ אימפוטנטים עד שאין ביכולתם להגיע להסכמה על התקציב, אז על פקידי האוצר - תחת פיקוחו של השר - לסייע בכל דרך חוקית לסגירת התקציב וקידום אישורו." הפוליטיקאים אינם יכולים להגיע להסכמה על התקציב כי הם נותנים לאוצר לתמרן אותם. האימפוטנציה שלהם נובעת מחוסר יכולתם ונחישותם להתמודד עם האוצר ולעמוד על שלהם ולא בגלל שאינם מסוגלים להגיע להסכמה על התקציב; הם אינם רוצים לרקוד על פי החליל של האוצר ואז האוצר טוען שהם אינם מסוגלים להגיע להסכמה עימו על התקציב. הם מקבלים הצעות שאי אפשר לסרב להן אחרת יוגשו דרך חוק ההסדרים. במילים "לעמוד על שלהם" אני מתכוון, לדאוג לכך שרק הם וצוות מישרדם יעסוק בעניינים הנתונים לאחריותם. הם רואים שפקידי האוצר מנהלים חלק גדול ממשרדם דרך חוק ההסדרים ואינם עושים מאומה - מוחלים על כבודם. נא לקרוא את הצעת המחליטים שהבאתי כאן. במדינה נורמאלית היו השרים מפוצצים את הממשלה במצב כזה בו אנשי האוצר מביאים שינויים מיבניים בתקשורת, בבריאות, ברווחה ןכן'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"ואז האוצר טוען שהם אינם מסוגלים להגיע להסכמה עימו על התקציב." אני מדבר על הסכמה בין הפוליטיקאים לבין עצמם ולא בין הפוליטיקאים למשרד האוצר. אם הפוליטיקאים היו מגיעים בינהם להסכמה על סעיפי התקציב, בלי לחרוג ממסגרת התקציב (שהם עצמם קבעו/אישרו) לא היה צורך בחוק ההסדרים וב"מניפולציות" של נערי האוצר. ===>"במדינה נורמאלית היו השרים מפוצצים את הממשלה במצב כזה " אבל כאן הם לא. וזה יכול להיות מאחת משתי סיבות: 1. רוב הפוליטיקאים סבורים שחוק ההסדרים הוא טוב - או לפחות הרע במיעוטו. במקרה כזה אין לך אלא להתלונן על העם שבחר אותם. בעקיפין, זה למעשה מה שאתה עושה. 2. הם דבקים בכסאותיהם ולא רוצים לפוצץ ממשלה שמנהלת את ענייני המדינה בניגוד למצפונם. במקרה כזה צריך להחליף אותם בבחירות הבאות. אבל אם גם בבחירות הקודמות וגם באלו שלפניהן נבחרו פוליטיקאים כאלו, אני חושש שאין במי להחליף אותם, אלא אם כן תרוץ אתה לכנסת ותנסה לשנות מבפנים. אבל זו נראית לי אופציה תיאורתית בלבד, מאותה סיבה שמבקר מסעדות לעולם לא יהיה שף - הוא לא יודע לבשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך. רוב הפוליטיקאים מודים שחוק ההסדרים הוא יצור מנוגד לכל הליך דמוקרטי תקין. בית המישפט סבור כך אך בנטייתו להמעיט בהתערבות ברשות המחוקקת, הוא רק הביע את דעתו. מדוע אם כן הפוליטיקאים אינם מבטלים אותו? שאלה טובה. חוק ההסדרים לפעמים מקצר את הדרך למעשי החקיקה. במקום לדון בחוק מסויים,] דנים באוסף של מאה סעיפים שלמעשה כל אחד מהם הוא חוק לכשעצמו. לא הבנתי את עניין מבקר המיסעדות. בעצם מה בדיוק אתה רוצה ממני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הפוך? ===>"רוב הפוליטיקאים מודים שחוק ההסדרים הוא יצור מנוגד לכל הליך דמוקרטי תקין" בעניין הזה אני (ולדעתי גם שרי האוצר) מזדהה איתך ועם רוב הפוליטיקאים. היה עדיף לו הם היו מסוגלים להגיע לתקציב מוסכם בלי חוק ההסדרים. אבל כל עוד זה לא מתאפשר, צריך את חוק ההסדרים, כי מדינה בלי תקציב היא יצור גרוע ואנטי-דמוקרטי יותר. הסיבה שבפוליטיקה הישראלית מתקשים להגיע להסכמה, קשורה במבנה החברתי, השסוע והבלתי מתפשר שהיא מייצגת. זו פוליטיקה של מגזרים יריבים (של תפוש כפי יכולתך) במקום של שותפים מתפשרים. אפשר לפתוח דיון בשורשיהן של הסיבות הללו, אבל בכל מקרה הן עמוקות וכבדות מכדי לתלות אותן בשעיר לעזעזל בדמות קבוצת פקידים כזו או אחרת. ===>"מה בעצם אתה רוצה ממני?" ממך אישית - כמובן כלום. להפך, אני מודה לך על ההזדמנות לחדד את עמדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך הרבה, אין קשר בין חוק ההסדרים לבין האפשרות להגיע להסכמות על התקציב. החלק הפרובלמטי ביותר והקשה ביותר להעברה בתקציב הוא חוק ההסדרים כי דרכו מנסים אנשי האוצר להעביר כל מיני רפורמות שאין עליהן הסכמות. רק דרך חוק ההסדרים וכל מיני טריקים של הפרד ומשול, הטעיות, הסתרות, ניסוחים מעורפלים וסתם רמאויות, הם מצליחים להעביר חוקים. למשל בועדת הכספים הוסכם שהפנסיה של הנשים תהיה מגיל 62. אנשי האוצר הסכימו אבל לאחר ההצבעה הסתבר שהם הכניסו לספר התקציב את המיספר-65. השאלה המיתממת "למה לא בדקתם" הסתירה רמאות לשמה. לאחר מרתון ההצבעות אי אפשר לעקוב האם מישהו משנה הסכמות. הפרקטיקה הזאת של האוצר נתפסת בעיניהם כלגיטימית אך כל נושא ונותן עם האוצר בענייני שכר יספר לך על הפרקטיקה הזאת.אם אתה זוכר את התרגיל לפני כ-5-6 שנים של דחיית החזרי המע"מ בשבועיים-מסוף השנה לתחילת השנה שאחר כך. רוב העיתונאיים הכלכליים כתבו שזהו תרגיל לגיטימי מה שהראה על הרמה אליה הגענו ביחס לאתיקה של ההתנהלות. דברים על גבול הרמאות נראים לגיטימיים. אני זוכר איך עיכבו לנו תשלומים כי התזרים היה בנוי על החזרי מע"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "...כל מיני טריקים של הפרד ומשול, הטעיות, הסתרות, ניסוחים מעורפלים וסתם רמאויות, הם מצליחים להעביר חוקים..." זה נשמע מבוסס ממש כמו הפרוטוקולים של זקני ציון. אבל אני לא יכול להתייחס לסיפורים כאלו ברצינות. אגב, אני בטוח שאתה מכיר גם את אחותם של פקידי האוצר. מה היא עושה לפרנסתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר ההעמקה זאת אני מאחל לך כל טוב. אני רואה שנפגעת אישית בשם האוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שבסוף יאשימו אותי, שאחותי האישית היא פקידה באוצר. ולא יעזור לי שאין לי בכלל אחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי אחות נפגעת אישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: קיתונות של רותחין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה לא אני, זה בגלל נערי האוצר שמנעו גם אז - כשהייתי תלמיד - מספיק תקציבים להוראת העברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אומר ומה אוסיף? אין לי מה להוסיף כי לא תקבל את דברי על הדרג הפוליטי. נדמה לי שמה שאתה טוען הוא שאין פקידים גרועים-יש שרים גרועים, על מישקל: אין חיילים גרועים -יש מפקדים גרועים. פשטני מאד. כתבתי לא פעם שהמערכת הפוליטית אשמה במצב אז מה? הטענות שלך מזכירות לי טענות של פושעים שהסביבה בה גדלו אשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוספת מיותרת. כבר קיבלתי את דבריך על הפוליטיקאים - שהם אחראים למצב בין שהוא לטעמינו ובין שלא. ===>"נדמה לי שמה שאתה טוען הוא שאין פקידים גרועים-יש שרים גרועים". לא. זה לא מה שאני טוען. אני טוען שיש פקידים גרועים - כאלו שפועלים בניגוד להוראות ולמדיניות של השר הממונה עליהם. פקידים כאלו צריך לפטר לאלתר. ושר שלא עושה זאת הוא שר גרוע.. אלא שבכל הביקורת שלך על פקידי האוצר לא נאמר שהם פועלים בניגוד למדיניות השר הממונה עליהם. להפך - אתה אומר שהשרים עצמם הם ניאו-ליבראלים ושחוק ההסדרים (שנערי האוצר עיצבו) הוא על דעת שרי האוצר הממונים. בתנאים כאלו, אני טוען, אין שר אוצר גרוע ואין פקידי אוצר גרועים. כולם עושים את עבודתם נאמנה. רק מה, זה לא לטעמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שזה לא לטעמי. אני חושב שמיצינו את הדיון ביננו כי הוא מתנהל בקווים מקבילים. שר האוצר ופקידיו פועלים בראש אחד. הבעיה היא ששר האוצר איננו שר הבריאות והפנים והתקשורת והרווחה והמסחר והתעשיה וכו'. אבל הוא למעשה כן. כפוליטיקאי הוא נהנה מאד מהעוצמה שבידיו. אינני מבין מדוע חבריו השרים מוותרים לו. קראת מה שכתבתי? אינני מבין מדוע חבריו השרים מאפשרים לו את זה. נדמה לי ששאתה מתייחס למעט מחאות שלהם כאילו" השרים אינם מסכימים על התקציב ולכן לאוצר אין ברירה והוא מביא את חוק ההסדרים". הבנתי אותך נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>" נדמה לי ששאתה מתייחס למעט מחאות שלהם כאילו" השרים אינם מסכימים על התקציב ולכן לאוצר אין ברירה והוא מביא את חוק ההסדרים" הבנתי אותך נכון?". כן. זה בדיוק איך שאני רואה את הדברים. לצורך הדוגמה, נניח שיש לנו רק משרד הבריאות ומשרד החינוך. שני השרים מפרטים את צרכיהם ויוצא שכל אחד צריך יותר ממחצית התקציב. הם דנים ומתווכחים בינהם אבל לא מצליחים להגיע להסכמה כי כל סעיף חינוך הוא קריטי וכל סעיף בריאות הוא עניין של חיים ומוות. במקרה כזה (כמו בריב פשוט בין שני ילדים על צעצוע אחד) צריך צד שלישי שיפסוק איך לחלק את התקציב כך שסכום חלקיו לא יהיה גדול ממנו. זה יכול להיות בית משפט, או ועדת כספים, או ראש ממשלה או שר אוצר. מי שזה יהיה, ימצא את עצמו מתערב בענייני חינוך (כי, למשל, הוא יבטל את סעיף "מחשב לכל ילד") וגם בענייני בריאות (כי למשל הוא יבטל את סעיף הכשרת "הלימה תרבותית" לרופאים). במערכת שלנו הצד השלישי הזה הוא שר האוצר ואנשיו (בגיבוי הממשלה והעומד בראשה). לדעתי זו בחירה טובה כי אלו אנשים נבחרים ואנחנו יכולים להחליף אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות קצת יותר מורכבת. חוץ מהשרים ופקידי האוצר קיימים גם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים שונים ומשונים, נקרא להם לוביסטים. עכשיו, נניח שלוביסט מסוים מנסה להעביר תקציב למוסד מסוים (או הטבות למגזר ספציפי או שינויים בפיקוח רגולטורי וכד'). הלוביסט לא מצליח לשכנע את השר הממונה (אולי כי לוביסט אחר הפעיל לחץ מנוגד חזק יותר) ולכן הולך לפקידי האוצר ומצליח להכניס את התקציב (הטבה, שינוי) לתוך חוק ההסדרים. עכשיו, השר הממונה נמצא בעמדה בה הוא צריך להתאמץ כדי להוריד את החוק אליו הוא התנגד מלכתחילה ולעתים קרובות מוותר כי 'התקציב חייב לעבור' וכי אם הוא יעשה בעיות בנוגע לסעיף הזה עלולים לפגוע בסעיפים אחרים שחשובים לו (או יותר נכון למפלגתו). בסופו של דבר בעזרת חוק ההסדרים העבירו שינויים רבים, ללא דיון בכנסת וללא חשיפה לתקשורת ואפשרות לדיון ציבורי בנושא. להזכירכם, 'מסלול עוקף חקיקה' לא היתה מטרתו הראשונית של חוק ההסדרים וניצולה של פרצה בחוקי התקציב להעברת סעיפים שלא מצליחים לעבור במסלול הרגיל אינה תורמת לדמוקרטיה. אגב, לא הבנתי איך בחירה בין סעיפי תקציב שונים קשורה לחוק ההסדרים. כולם מכניסים עיזים לתקציב וכולם רבים על הסעיפים בתקציב שחשובים להם עד לסיום זמן הפציעות ובסוף מגיעים להסכם זה או אחר. הדבר נערך כך עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממדים המפלצתיים שלו היום והיה עובד באותה צורה גם בלעדיו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"המציאות קצת יותר מורכבת. חוץ מהשרים ופקידי האוצר קיימים גם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים שונים ומשונים, נקרא להם לוביסטים." כמובן שיש לוביסטים שמנסים להשפיע על התקציב בכל דרך אפשרית, ולפעמים אפילו באמצעות שוחד או "קשרים" עם נערי האוצר. זה נכון בכל מערכת, כולל באוצר - עם או בלי חוק ההסדרים. הדרך היחידה להימנע מסכנה כזו באופן מוחלט היא ששר האוצר יעשה את כל המלאכה בעצמו - בלי פקידים, מזכירים, נהגים ויועצים. כמובן שזה בלתי אפשרי ולכן עלינו לקחת את הסיכון של שחיתות במערכת ולהלחם בו. ===>"כולם מכניסים עיזים לתקציב ... הדבר נערך כך עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממדים המפלצתיים שלו היום והיה עובד באותה צורה גם בלעדיו". להבנתי, הבעיה היא שחלק מהעיזים הוכנסו בצורה של חוק ותיקונם או שינויים חייב לקבל מעמד של חוק. לדוגמה (באדיבות וויקי): "בחוק ההסדרים לשנת 2008, למשל, הוראה הקובעת כי תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים יוגדל ב-50 מיליון ש"ח, ולא ב-80 מיליון ש"ח, כפי שקובע חוק קליטת חיילים משוחררים. בחוק ההסדרים לשנת 2006 נקבעו הוראות לעניין גובה הארנונה בשנה זו". כפי שנאמר כאן כבר הרבה פעמים, היה עדיף אילו דנו בכל אחד מהחוקים הללו בנפרד ומגיעים להסכמה כזו שהסה"כ יתאים למסגרת התקציב. בזה הפוליטיקאים נכשלים. ולכן "בסוף זמן פציעות" הם צריכים להחליט: או ללכת הבייתה, או לאשר את התקציב עם חוק ההסדרים. והם אכן אלו שמחליטים. פוליטיקה זה אומנות האפשר. כשנראה לפוליטיקאי מסויים שבאו מים עד נפש וזה כבר לא אפשרי, אז הוא פורש - ראה ש"ס וקצבאות הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את תגובתך ועדיין לא הבנתי למה צריך את חוק ההסדרים. האם ללא חוק ההסדרים התקציב לא היה מאושר? האם אנחנו רוצים לעודד 'מחטפים' של חוקים? נ.ב - לאחר עיון בויקי, אני משוכנע בדעתי עוד יותר. מעבר לפרק הביקורת המשכנע, נראה לי שגם במקרה זה, תקנות חירום שנשארות גם לאחר סיום תקופת החירום נשארות בסופו של דבר דרך לבצע 'פוילע שטיקים' ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שאתה לא אומר מה לא ברור, אין לי ברירה אלא לנחש. אני אנסה לפשט יותר. ראשית יש להבחין בין "צריך" לבין "ראוי". אני מקווה שכבר ברור שגם בעיני החוק הזה איננו ראוי ומוטב היה לו היו מסתדרים בלעדיו. אבל הפוליטיקאים שלנו לא מסתדרים בלעדיו ולכן צריך את חוק ההסדרים. שנית, כדי להבהיר: לאור הדוגמה מלמעלה נניח שמסגרת התקציב עומדת על 60 מיליון, ויש רק סעיף תקציבי אחד - קליטת חילים משוחררים (להלן קח"מ). אלא שקיים חוק שהכנסת חוקקה בתחילת השנה שמקציב 80 מיליון בשנה לקח"מ. אין טעם להעביר תקציב של 60 מיליון כשיודעים שהחוק מחייב הוצאה של 80 מיליון. עכשיו יש שתי אפשרויות: או לפרוץ את מסגרת התקציב או לשנות את חוק קח"מ. כדי לשנות את החוק צריך דיונים, ועדות, שלוש קריאות וכו'. אבל חברי הכנסת - ואפילו חברי הקואליציה לבדם - לא מצליחים להגיע להסכמה, עד שמושיבים אותם על פצצה מתקתקת. בלילה האחרון הם צריכים להחליט, או לפזר את הכנסת (ולהחזיר את המכונית) או לאשר את החוק. בד"כ הם מאשרים (כי מכונית זה לא הולך ברגל). עכשיו, את הסיפור על חוק קח"מ תכפיל בכמה עשרות חוקים ותמצא את חוק ההסדרים. אתה שואל "צריך את זה?" - בערך כמו שצריך כימוטרפיה. אני לא צריך את זה, אבל מי שיש לו סרטן, עלול למות בלי זה. אני יכול לדמין מצב שבו הפוליטיקאים שלנו יגיעו להסכמה בלי חוק ההסדרים. זה צריך להיות מצב שהקואליציה נשלטת על ידי מפלגה אחת (כמו שהיה עד 1977) ולכן יש משמעת קואליציונית בין כל השרים. היום זה לא בטוח אפילו אם מיפלגת העבודה, הליכוד או קדימה יקבלו 61 מנדטים. צריך מפלגה ממושמעת - כמו של ליברמן - כדי שהשרים בה יגיעו להסכמה. אבל אם אני צריך לבחור בין ישראל ביתנו עם 61 מנדטים לבין חוק ההסדרים...טוב, אתה בטח יודע מה אני מעדיף. בכל מקרה, מה שחשוב להבין בכל הסיפור, זה שהפיתרון לבעיה לא נמצא בבג"ץ, וגם לא אצל הש"ג, ולא אצל פקידי האוצר ולא אצל המיזנונאי שם. היחידים שיכולים לעשות משהו כדי להיפטר מהחוק המכוער הזה, הם אלו שמחוקקים אותו כל שנה - ואין בלתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין חוק ההסדרים הוא פוילה שטיק מקורי שלנו ואינו קיים באף מקום. גם לא קראתי באף מקום שמישהו הציע לאמץ את השיטה. חוק ההסדרים נוצר רק לצורך העברת התכנית לייצוב המשק של שנת 1985.לא היתה שום כוונה שזה יהפוך להסדר קבע. אני חוזר שוב: רק בגלל הרתיעה של שופטי הבג"ץ מלקבל החלטה המבטלת את החוק ולהסתפק בגינויו, הוא עדיין קיים. מבחינה מישפטית , דינו של החוק הזה היה להתבטל. יש עוד דברים במינהל דמוקרטי תקין שהיה נוח יותר לעקוף.אני באמת לא מבין אותך, המסביר, מדוע אתה מתעקש להיות פרקליטו של השטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם אינו תפקידם של שופטי בג''ץ. חוק ההסדרים הוא ''חוקי אבל מסריח''. הוא עובר את כל שלבי החקיקה כיאות, לכאורה. אם רוב חברי הכנסת החליטו לחוקק חוק רע, זה אינו תפקידו של בג''ץ (או של הממשלה) לפסול אותו. כל שנה יש ליותר מדי חברי כנסת אינטרס שהחוק הזה יעבור. והוא עובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נעזוב לרגע את חוק ההסדרים, מי אחראי להיותו, ולמה הוא טוב/רע בפרספקטיבה על שלושת רשויות המדינה. נתמקד בפקידי האוצר ובסיפור קטן על 5 מיליון ש"ח בלבד. ח"כ כהן ממרצ, ועוד אחד(ת?) שלא זוכרת, העבירו חוק בכנסת המחייב את האוצר לתקצב כל שנה 5 מיליון ש"ח לטובת חברות הדיור הציבורי. עמידר כאלה. כדי להתקין על גגות הבתים דודי שמש לטובת חשבון החשמל של הדיירים. כ-2000 דודים בשנה. מה שיחסוך למשק ולמסכנים מהדיור הציבורי ממוצע צריכה של 1.2 מיליון קוט"ש בשנה. במצטבר תוך 6 שנים כל ההשקעה חוזרת. אבל האוצר הקציב ב-2007 רק 500 אלף ש"ח להתקנת 150 דודים בלבד. למה? כי ככה בא לו. בניגוד מפורש לחוק. ונשאלת גם שאלה קטנה - הכיצד דוד שמש במימון האוצר עולה יותר מ-2300 ש"ח ליחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך האחרונה: למדינה יש כיסים עמוקים, וכל הספקים יודעים את זה. יתר על כן, כשאת הולכת לקנות דוד שמש, את לא חייבת לקנות אותו בכל מחיר. לעומת זאת ח"כ כהן ושות' האלמוני/ת כבר חתמו על צ'ק ע"ס 5 מליון ש"ח. מבחינת הדודאים, הכסף כבר בכיס שלהם. הם רק צריכים למקסם את הרווח. לגבי יתר הסיפור, באמת שיש צורך ביותר פרטים כדי להתייחס אליו. פרטים כגון הנהלים לפיהם אמור היה הכסף להיות מועבר, לידי מי ובאיזה שלב. הסיפור עשוי להיות משהו כמו "חברות הדיור הציבורי לא קיימו מכרזים כדין ולכן לא עמדו בדרישות התקנות שהותקנו לפי החוק ולכן לא היו זכאיות לכסף". את ה"ניגוד מפורש לחוק" צריך ומעניין להראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש מי שאמור להוציא מיכרז לדודים ולכן הכסף איננו אצל אף אחד. ב. הזכרתי כבר במקום אחר את השיטה שלא לאשר תקני כ''א לפעילות שאושר לה תקציב. לפעילויות מסוג זה קראתי פוילה שטיק. כבר אינני זוכר דוגמאות, אך סיפרו על כל מיני התניות שלפעמים מכניסים אנשי האוצר שהופכים את הכסף למשהו כמו א''י בשביל משה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מנסיון, קולט שמש טוב עלול לעלות (כולל התקנה) לא רחוק מ-2000 ש"ח, תלוי בדגם. בהתחשב בכך שמן-הסתם עבודה כזו כוללת גם פה ושם החלפת דוד המקולקל, ולא רק קולט, הרי ש-2300 ש"ח זה מחיר לא מופרך. בהתחשב בהיכרותי עם 'עמידר' ומערכת השיפוצים הלא-יעילה שלה, הרי שזה חתיכת מחיר מציאה. הייתי מאמין שהם יצליחו להוציא יותר. 2. הערה טכנית - יש הבדל אם זה חוסך 'למסכנים' או 'למשק'. מבחינת האוצר, מן הסתם, כיוון שהכסף הזה לא חוזר בצורת מיסים, זה לא 'מכסה את ההשקעה'. לא אומר שלא ראוי להשקיע, אבל אם הכסף יוצא מכיס אחד וחוסך לכיס אחר, אז זה לא 'מכסה את ההשקעה'. 3. שוב, אין לי מושג מאיפה החישוב של 6 שנים להחזרת ההשקעה. דוד שמש ממוצע יחזיר את ההשקעה בקולט - אפילו אם הוא עולה 2300 ש"ח - תוך כחצי מהזמן הזה. מן הסתם הם מתבססים על חישוב של שעת הפעלה בממוצע ליום, אבל שוב לדעתי זה חישוב לא נכון. משפחה עם שני ילדים, דוד חשמל בינוני וכלים לשטוף, עלולה לגלות במהירות שגם שעה של חימום לא מספיקה לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כפי שציינת, מחיר דוד-שמש + קולטים עומד על כ-2000 שקלים לגודל בינוני-גבוה (150 ליטר). המדינה שילמה כ-3400 ש"ח ליחידה (בגודל קטן - 80 ליטר). כרגיל בגופים ציבוריים וחברות ממשלתיות השחיתות עובדת שעות נוספות, תרתי משמע. 2. הרעיון אמור לחסוך מיליוני קוט"ש למשק האנרגיה לאורך השנים, ומכאן למשק המדינה. כמו שעון קיץ. במקביל זה חוסך למסכנים ביותר באוכלוסייה עשרות ומאות שקלים בחודש בחשבון החשמל. כסף שיוכל לעבור לשימושים אלמנטריים אחרים ולהגביר את רווחתם. 3. חישוביי מבוססי שמרנות וזהירות. כנראה שנתוניך קרובים יותר למציאות. במיוחד כשמדובר במשפחות מרובות ילדים בדיור הציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שהוצא מכרז בנושא (אם לא, תעתרי לבג"ץ, יש חובה להוציא מכרז להוציא מקרים מסויימים) והתקבלה הצעה. אם את יכולה לספק את זה בפחות, נסי להשתתף במכרז הבא1. 1 אם כי את עלולה לגלות שהוא מכיל כל מני סעיפים לא נעימים כמו אחריות בבית הלקוח ליותר מדי שנים, או לא בדיוק בנוי כפי שחשבת ולא כל הכסף הולך לדודים. בכלל המדינה נוטה להוציא לספקים את המיץ במכרזים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכרזים בחברות ממשלתיות הם בדיחה (על חשבוננו) גרועה. תשאלי אחד, אשר כהן, ראש אגף הרכש בחברת החשמל ואחראי על המכרזים המקומיים והבינ"ל. תוכלי לפגוש אותו ביום הביקורים בכלא במהלך 6 השנים הקרובות. ותפסו אותו רק על כמה מיליונים עלובים מקרב עשרות רבות אותן גנב ובהן שוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה היפותטית בנוגע לחלק האחרון של התגובה: האם אפשר לתבוע את משרד האוצר על עבירה על "חוק יסוד: הממשלה" סעיף 1 ו־3(הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.; הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.)? או בצורה יותר כוללת, האם אפשר לתבוע את הממשלה ומוסדותיה בנוגע לאי־מילוי/ביצוע חוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד ידע כללי חסרה לי השכלה ספציפית במשפטים. במקרה ראיתי היום כי ארגון "יש דין" הגיש תביעה משפטית נגד המדינה בעניין אי-פינוי מאחז http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3605602,00.h... אולי גוף כמו "הקשת המזרחית" יכול לפעול בצורה דומה (או בבג"ץ) בנושא דודי השמש ואי מילוי מצוות החוק ע"י האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עורכי דין מהמעלה הראשונה שבד''כ משרתים את בעלי ההון, היו מתגייסים לנושא - אני משער שהיו מצליחים להוציא צווים מהבג''ץ או לפחות אמירות, שאם הדברים לא יסודרו-יגיע הצו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה איזה ענין כשבקשו מבג''ץ שיכריע בנושא הגדרת ''קיום בכבוד'' או משהו דומה והענין נפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק דליה דורנר תמכה בבקשה מבין השופטים. אם רם כספי, ועוד כמה כאלה היו באים לייצג את העניין, יתכן ודליה דורנר לא היתה לבדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת מזלזל בשופטי בג''ץ אם אתה סבור שהם היו נופלים לרגליו של רם כספי כאילו היו אנשי רשות החברות הממשלתיות. רוב שופטי בג''ץ מתענינים באג'נדה ליברלית ולא חברתית, וחופש מעניין אותם הרבה יותר משוויון. אם היית מגיע לדיון כזה בביה''ד לעבודה אולי המצב היה שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ''חופש'' איננה מתאימה כאן.אינני מתכוון רק לדיון הספציפי הזה. אני מתכוון לתמיכה של מי מהם במדיניות שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם באמת לא תומכים במדיניות שונה, ומה שיותר חשוב - הנושא כולו לא בוער בעצמותיהם. בוודאי לא באותה עוצמה שבה בוער בעצמותיהם נושא זכויות הפרט. בכל מקרה, זה לא בגלל רמתם של הפרקליטים העומדים מולם; קשה לי לזכור מקרה שבו פרקליט טוב הצליח באמת לשכנע את השופטים לקבל קו שהוא שונה משמעותית מהקו שהיית מנחש מראש לפני הדיון שהם יאחזו בו. אלה אנשים רציניים עם דעות מגובשות, וכספי ודומיו לא מפחידים אותם ולא מלהיבים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כספי ודומיו היו מדברים על קיום בכבוד, היתה מתחילה תזוזה גם אצל השופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ברוך מרזל היה בא לבית המשפט לשכנע את השופטים שכל מטרת גדר ההפרדה היא גזל אדמות הפלסטינים ושיש לסגת לאלתר מכל השטחים הכבושים ולאפשר שיבת פליטים אולי הם גם היו פוסקים בעד הפלסטינים בנעלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מדבר על מקרה נקודתי- אני מדבר על תהליך של שינוי הדרגתי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החלטת הממשלה ברצף הזה (3959-4047) התקבלו במסגרת הישיבה המרתונית לאישור חוק ההסדרים, מה שמבטיח דיון חלקי ביותר, אם בכלל, על כל אחד מסעיפי חוק ההסדרים. השאלה שלי היא היכן היה דיון על כל אחד מהסעיפים הללו, למשל הסעיף שבחרת. תשקיע בבקשה שעתיים לחיפוש מידע בנושא, ושתף אותנו בתוצאות הבדיקה שלך. הנה דוגמה⁽¹⁾ לדיון החלקי בנושא. החלטת ממשלה 3999 מבטלת את חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995. חיפשתי היכן היה דיון בחוק זה, ולא מצאתי כלום. אפילו בהצעת חוק ההסדרים, אין דברי הסבר לסעיף זה, ועל פניו זה נראה כמו מחטף של האוצר. הדבר היחידי שמצאתי הוא שחוק זה נדחה כמה פעמים ע"י חוקי ההסדרים, והיה אמור להיכנס לתוקף ב-2009 (כלומר 14 שנה לאחר חקיקתו). דוגמה נוספת⁽²⁾: מצא את ההבדלים בין החלטת ממשלה 4027 והחלטת ממשלה 4038. אם הממשלה העבירה שתי החלטות ממשלה זהות תחת שמות שונים, מה הסיכוי שהיה על כל אחת מההחלטות דיון ממשי? דוגמה שלישית⁽³⁾: נראה שמשרד האוצר תכנן להעביר בדיון את ההחלטה על שכר לימוד גבוה יותר בחוגי הלימוד במשפטים ומנהל עסקים. על הצעה זאת היתה ביקורת רבה בעיתונות, ולכן ההצעה נפלה. אם בודקים את רצף החלטות הממשלה, לסעיף זה יועדה החלטת ממשלה מס' 4021. אם החלטות הממשלה היו נכתבות *לאחר* הדין בממשלה, לא היה צריך להשאיר מרווח עבור החלטה שבוטלה במהלך הדיון⁽⁴⁾... (1) http://ecowiki.org.il/index.php?title=חוק_ההסדרים/תש... (2) http://ecowiki.org.il/index.php?title=חוק_ההסדרים/עמ... (3) http://ecowiki.org.il/index.php?title=חוק_ההסדרים/בי... (4) אני בטח אופטימי מדי – להניח שהחלטה כלשהיא שונתה או הוסרה במהלך הדיון. לבסוף יתברר שההחלטה לבטל את ההחלטה נעשתה ברגע האחרון, אבל לפני הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>" תשקיע בבקשה שעתיים לחיפוש מידע בנושא, ושתף אותנו בתוצאות הבדיקה שלך." נו, די. אני מוכן להקיף את הבסיס עם קיטבק, אבל בשביל מה לחפש באינטרנט? אתה חיפשת ומצאת. אתה מדווח. אתה נראה איש ישר. אני מקבל את העובדות שמצאת: ======== ככל הנראה לא נערך דיון מסודר בממשלה על כל אחד מסעיפי החוק. יתר על כן, סעיפי החוק הוכנו כנראה על ידי פקידי האוצר, ובהתאם להשקפתם הניאו-ליבראלית. ======== מאחר שאין עוררין על העובדות הללו אני מבקש פטור מלחפש להן אישוש. עכשיו, לאור העובדות המקובלות הללו, אני שואל: 1. האם עדיף שלא להעביר תקציב או שעדיף להעביר אותו באמצעות חוק ההסדרים? 2. אם, נניח, מר"צ וחד"ש יקבלו יחד 61 מנדטים, האם לדעתך הם יחליפו את נערי האוצר לכאלו שיכינו חוק הסדרים אחר? 3. אם שר האוצר ושרי הממשלה (בשנים האחרונות) לא החליפו את נערי האוצר, האם אין בזה כדי להעיד שהם לא רצו להחליף אותם? 4. האם לא רוב הציבור בחר את הממשלה ושריה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |