 |
קבוצת "קוראי הדוא"ל בבוקר" איננה קבוצה, כשם ש"קבוצת לובשי הג'ינס" איננה קבוצה. או לפחות, אלה אינן קבוצות שאפשר לנבא עליהן יותר מדי דברים אחרים, למעט אולי שלראשונים יש גישה למחשב והאחרונים אינם כוללים נשים איראניות החיות באיראן. על הישראלים, כמו על האמריקאים, היפנים, השוודים והמקסיקנים אפשר לנבא כל מיני דברים בסבירות גבוהה.
ראיה לכך אפשר למצוא, למשל, בעובדה שיש היום תחום עסקי ממשי של "יועצי תרבות" (סביר שיש להם שם אחר, אבל הוא לא זכור לי), היועצים לחברות גדולות במערב מה מתאים להתייחסות לחברות העובדות איתן מהמזרח - ולהיפך. אני, לפחות, היכרתי יועצת אחת כזאת שעוזרת לחברות אמריקאיות בעסקיהן עם היפנים וליפנים בעסקיהם עם האמריקאים.
כעובדה סטטיסטית, לישראלים יש יותר ילדים מאשר לאירופים. רובם לא חוששים להסתכל זה על זה באוטובוס ואפילו להעיר זה לזה, בניגוד לאמריקאים בסבווי. ועוד בניגוד לאמריקאים, רובם עובדים במרחק של פחות משעה נסיעה מהבית.
רוב הזוגות הישראלים מתראים יותר מפעם בשבועיים, לא מעט זוגות אמריקאים מתראים פעם בשבועיים ולפעמים אפילו פחות מזה. רוב הישראלים הצעירים מבקרים את הוריהם, פוגשים אותם או מדברים איתם בטלפון לעתים תכופות בהרבה מרוב האמריקאים הצעירים. לעומת זאת, ישראלים יעשו איתך עסקים גם בלי שיוזמנו לביתך או לחדרך במלון, כפי שיצפו היפנים. וגם, בניגוד ליפנים, הם יתארגנו ללא בעיה מיוחדת עם החלפת נציגים מהחברה שמולה הם עובדים.
מכל זה אין להסיק שמי שאנחנו לא מכירים הוא אחר לגמרי, או לחילופין - שותה דם של ילדים יהודים בהדדמנויות חגיגיות ואחרות. ייתכן, אפילו, שהוא נורמלי לחלוטין: למעשה, אם הוא שונה מאיתנו יש סיכוי סביר יותר שזה המצב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש